זכור את אשר עשה ד' למרים

הרב דב ביגון , י"ג בסיון תשע"ז

הרב דב ביגון
הרב דב ביגון
צילום: מרים צחי

בסיום התפילה נוהגים לזכור כמה מהדברים היותר חשובים מתולדות עם ישראל, והשלכתם לימינו, כגון יציאת מצרים, מעמד הר סיני, ההתנפלות של עמלק על ישראל במטרה להשמידו, והחובה למחות את זכרו, וכן זוכרים את אשר הקצפנו את השם אלקינו במדבר בחטא העגל, חטא המרגלים ועוד, יוצאת דופן מכל הזכירות היא הזכירה "זכור את אשר עשה ד' אלקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים".

לכאורה חטאה של מרים הוא עניין פרטי. בסך הכל דיברה לשון הרע על משה אחיה – בחוג פרטי בתוך המשפחה. ובכל זאת אלפי שנים אנו מצווים לזכור את חטאה ואת עונשה ככתוב, "והנה מרים מצורעת כשלג... ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים". באה התורה ללמדנו כמה חמור חטא לשון הרע, ואין זה משנה אם מדַבּרי לשון הרע הם אנשים חשובים בישראל, כמו מרים הנביאה. וכן ללמדנו שאת רוב לשון הרע מדברים בקרב בני המשפחה, דהיינו אחים על אחים, איש על אשתו ולהפך, הורים על ילדיהם ולהפך, חמות על כלתה וכלתה על חמותה וכו'.

וכשם שמרים הנביאה נענשה למרות מעמדה וכבודה, ואף שזה נעשה בתוך המשפחה, כן גם אנו צריכים לקחת בחשבון את גודל ועומק הדין של מדברי לשון הרע – על עצמם, על משפחתם, ועל עמם. את הדברים הללו צריך לזכור כל אדם בכל זמן ובכל מקום. לכן אנו זוכרים בכל יום את אשר נעשה עם מרים - ללמוד לקח ולטהר את לבנו ופינו.

נכון לעכשיו, זכינו ובדורנו נטע הקב"ה נשמה טובה ומאירה בתוכנו, את הרב ישראל מאיר הכהן זצ"ל, אשר זיכה את ישראל בין השאר בספרו הידוע 'חפץ חיים' על שמירת הלשון בהלכה ובאגדה. כל הלומד ומשתדל לקיים את שמירת הלשון מתוך ספרו, ומטהר את מחשבותיו, את לשונו ופיו, בזה הוא משנה לטובה איכות החיים האישיים, המשפחתיים, החברתיים והלאומיים.

אשרי מי שקובע עתים בכל יום ללמוד את שמירת הלשון, יתקיימו בו דברי דוד מלך ישראל נעים זמירות ישראל, "לכו בנים שמעו לי, יראת ד' אלמדכם מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורודפהו" (תהילים לד).

בציפייה  לישועה השלמה

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"