חיל חינוך מחדש

כולם תמהים ונבוכים – איך קרה וצה"ל מנסח לעצמו ערכים? ירושלים לא שוחררה, היא רק מאוחדת, יהודה ושומרון, מליבה של ארצנו, הפכו לשאלה פילוסופית מיוחדת. האצ"ל והלח"י ארגוני טרור בזויים, פשוט מדהים, הפיכה צבאית במסווה של חינוך לערכים.

דודי וכטל , כ"א בסיון תשע"ז

דוד וכטל
דוד וכטל
עצמי

כבר לפני למעלה מחצי שנה פורסמה פרשיה, שאילולא כישוריו הגדולים וכוחו התקשורתי של דובר צה"ל דאז, האלוף מוטי אלמוז, הייתה אמורה לשים סוף לתפקידו ואולי אף לתפקיד הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט.

מסמך של חיל חינוך, בו נכתב שמדינת ישראל היא 'מדינה יהודית ובה בעת היא מדינת כל אזרחיה', נחשף לעין כל. המסמך הזה לא היה קיים רק במחשבתו האישית ובמחשבו האישי של אחד מבעלי הדרגות בחיל, הוא היה אחד המסמכים שקראו ולמדו קצינים כחלק מהכשרתם החינוכית. כך, בלי מורא ובלי בושה, החליט מישהו לשנות את צורתה של מדינתנו, בלי משאל עם, בלי בחירות, פשוט וקל רק על ידי הכשרה חינוכית של מפקדינו.

בתגובה לחשיפת המסמך, אחרי כמה שבועות של הכחשה מביכה, סיפר קצין בכיר מאוד לכתב ערוץ 2 עמית סגל, שהמסמך איננו מייצג את דעת הצבא והוא ייגנז. וואו, איזו הקלה. דמיינו לעצמכם מצב בו היה נחשף מסמך סודי של חיל הרבנות, בו נכתב שהרבנות הצבאית תשאף להחזיר את כל החיילים בתשובה ובתגובה לחשיפת המסמך היה מודיע הרב הצבאי הראשי, שהמסמך איננו מייצג והוא ייגנז. ככל הנראה, במציאות כזו, היינו צופים בגיוס חרום של המדיה כולה, פוליטיקאים, אנשי רוח וסופרים, בכירים במערכת הביטחונית מההווה והעבר, כולם היו מתקוממים, דורשים את פיטורי הרבצ"ר ואולי אף את פירוק הרבנות הצבאית.

לצערנו חשיפת המסמך לא עוררה שום מחאה. נציגי הציבור שלנו, ששומרים בעקביות על חוסר מעש מוחלט בנושאים תרבותיים שנוגעים לזהות מדינתנו, המשיכו גם הפעם בתרדמתם, אין מי שידרוש את פיטורי מפקד חיל החינוך, אין מי שיזמן את הרמטכ"ל גדי אייזנקוט לתת תשובות בכנסת, וחיל החינוך יכול להמשיך בשלו.

חיל החינוך עובד בנחישות ובהתמדה על חינוך מחדש של אזרחי ישראל, שלדידו הינם נבערים מדעת ועוד לא פגשו בקדמה ובאור של הפוסט מודרניות המהוללת. כך למשל, 'זכו' חניכים בקורס טיס 'להתנדב' לשיפוץ מועדון של בעלי סטיות מיניות, תוך שמיעת הרצאה מפיהם על אורח חייהם. כך קרה ואת שבוע היהדות (!) באחד מקורסי הפיקוד הבכירים העבירו לא פחות ולא יותר זוג גברים שחיים יחד. במכללה לפיקוד ומטה, כחלק מהניסיון להבין את הסכסוך הישראלי פלסטיני, שומעים המפקדים הרצאה של פלסטיני מצד אחד ומתנחל מהצד השני. הצבא, לפי משנתו של חיל החינוך, עומד באמצע, כוח או"ם שצריך לאזן בין התפיסות השונות.

כל זה לא מקרה, זו שיטה. את סדרות החינוך לבה"ד 1 מעבירים 'מכון הרטמן' ו'מדרשת בינה', במלט"ק ובקורס מ"פ מחנכים המרצים של 'המעורר – דרור לישראל', כל רב סרן חייב לעבור סדנת 'ייעוד וייחוד', גם היא של 'מכון בינה', מי שיהיה סגן אלוף או אלוף משנה יפגוש שוב את 'מכון הרטמן' בסדנת 'מחצבים' וטובי בנינו שיגיעו לדרגת תת אלוף יעברו הכשרה חינוכית באוניברסיטת חיפה. מוזמנים להקיש בגוגל ולהכיר את כל הארגונים הנ"ל.    

כך לנגד עינינו מתרחשת ההפיכה הצבאית הראשונה בעולם בה אין צורך לא בטנקים ולא בתותחים, לא בכיתור מוסדות הממשל ולא במעצרים פוליטיים. כל מה שמנהיגי ההפיכה הזו צריכים זה רק כיתות לימוד ממוזגות בהן הם יוכלו לפרוס את משנתם הפוליטית בפני מפקדי צה"ל מדרגת סגן ועד דרגת אלוף. אותם מפקדים הם אלו שבעתיד ינסחו פקודות והנחיות שיעצבו את פני הצבא וממילא את פניה של המדינה כולה. אם צה"ל יטשטש את ההבדלים בין איש לאישה, עד כדי איבוד הנורמליות האנושית שמביאה כל חברה בריאה להפריד ביניהם בתחומים מסוימים, הדברים יחלחלו למדינה כולה. אם צה"ל ינרמל כל סטייה מינית, על ידי עידוד חיילים להתוודות בפומבי על נטייתם, על ידי מימון ניתוחים לשינוי מין ועוד, הדברים יחלחלו למדינה כולה.

למה להשקיע בחינוך הציבור כולו ובשכנוע של העם בנכונות דעותיי, אם אני יכול פשוט לכפות עליו סדר חיים חדש דרך שינוי פני הצבא.

הדברים הם לא השערה שמבוססת על דמיוני העשיר. מי שיעיין טוב בנאומי הקצינים הבכירים יוכל לראות איך הם חוזרים אחד לאחד על המסרים אותם הם למדו בקורסים ובסדנאות של הארגונים המחנכים. כך למשל, כשסגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן, מדבר על זה ש"מפחיד לזהות בקרבנו תהליכים מעוררי חלחלה שהתחוללו בגרמניה לפני שבעים שנה", הוא פשוט חוזר מילה במילה על משפטים שכתובים במסמכים של חיל חינוך.

כמעט ולא ניתן לבוא לקצינים הבכירים שלנו בטענות. השירות בצבא הקבע, בטח בתפקידי הלחימה, אין בו זמן פנוי ללימודי מחשבת ישראל, אתיקה ופילוסופיה. מפקד ממוצע שחוזר על המסרים אותם הוא שמע בקורסים השונים, בטוח שהדברים הם שיא המוסר ושיא הערכים, ומנין לו לחשוב אחרת? אם טובי המרצים, בעלי התארים המפוצצים וההכרה הבינלאומית, מדברים מול מפקדינו בביטחון גמור וביהירות על סוגיות אתיות שאין להם יד ורגל בהן, מה נותר לאותם מפקדים לחשוב? כדי לעשות אחד ועוד אחד, כדי לראות את התמונה בשלמותה ולהבין איך המשנה הפוליטית והחברתית של אותם מרצים, שדוגלים בערעור כל הערכים ובפירוק הזהות הלאומית ועוד רעות חלות, היא היא שמביאה היום מדינות באירופה להתפרקות ואיבוד עצמן לדעת, כדי לקלוט את כל זה, צריך הרבה זמן פנוי, מה שאין למפקד בצבא.        

הכוח לחולל שינוי נמצא בידי הציבור ובמגרש הפוליטי. אנחנו צריכים לעורר את הפוליטיקאים, לעודד אותם לעסוק בנושא, לעזור להם להתגבר על החששות מפגיעה בתדמיתם, עד שיתחילו לעשות את שמוטל עליהם – שמירה על צביון הצבא והמדינה.