מכתב פתוח להילי קופרשטיין

אבינועם הרש , כ"ט בסיון תשע"ז

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

בשבוע שעבר פנתה הילי קופרשטיין, תלמידת כיתה ט', בסרטון שחרך את הרשת, לשר החינוך נפתלי בנט שיפסיק במילים פשוטות לחפור לה עם כל עניין ההדתה והצניעות שנכפים עליה מטעם משרד החינוך.

פנייתה של הילי נראית כנה. ישירה. כואבת: כבדו אותנו בגלל מי ומה שאנחנו ותפסיקו לגרום לנו להרגיש שמשהו חסר בזהות ובשלמות האישיותית שלנו, רק בגלל שבחרנו לחיות כחילוניים. 

דווקא בגלל העומק והרצינות שבטענותייך הילי, רציתי להעלות ברשותך כמה נקודות, המשיקות לאלו שהועלו במכתבייך. לא בתור מחנך אלא אך ורק בתור אדם פרטי, שהסרטון שלך נגע בו.

1. אמרת ש'"לא מזמן היית אמורה להשתתף במפגש עם תלמידים מבית ספר דתי. הם דרשו שנבוא בלבוש צנוע ושנפריד בין בנים לבנות ש"נכבד את הדרך שלהם". אבל זו לא הדרך שלנו. אצלנו בנות לומדות ביחד עם הבנים ולובשות ג'ינס וטי שירט אם הן רוצות".

בואי הילי נשחק קצת בדמיון מודרך ובמקום בית ספר דתי בישראל, נניח שקבלת מכתב מרשים  ובו מזמינים אותך למפגש משותף עם מועצת התלמידים של אחד מבתי הספר היוקרתיים בעיר 'רדינג', במחוז 'ברקשייר' באנגליה, מקום לידתה של קייט מידלטון שמן הסתם למדה גם היא במוסד שמחייב תלבושת אחידה.

את מתלהבת, איזה יופי. טיול לאנגליה: נוף. קניות. תרבות. הביטלס. וגם את ממש רוצה להחליף חוויות עם תלמידות מהגיל שלך ולשאול אותם איך זה ללמוד במערכת החינוך הבריטית.

את משיכה לקרוא את מכתב ההזמנה ואז מגלה שלבריטים האלו, יש בקשה מוזרה:

הם מבקשים שתבואו לבושים בקודי הלבוש של בית הספר. מה זה אומר? הא, לא משהו רשמי מידי. רק חליפות שלושה חלקים שכוללות בלייזר ומדים ייצוגים (מוזמנת אגב, לעשות מחקר קטן בנוגע ללבוש האחיד בבתי הספר הטובים ביותר בעולם. אולי הם פספסו משהו וחיים בסרט. או שזה דווקא אנחנו?).

 ובכן הילי,  מה היית עושה? מסרבת להזמנה? רק כי תצטרכי לוותר על הג'ינס והטי שירט?

 נראה לי שלא. כלומר זה לא באמת העניין של הלבוש שמטריד אותך אלא המחשבה שמישהו מנסה להטיף לך. לכפות עלייך את הדרך שלו. לשדר לך שאת לא מספיק טובה כמו שאת עם הלבוש של הג'ינס והמכנסיים.  למה עם מועצת התלמידים הבריטית לא היית חושבת כך?  

כי ברור לך שהם לא רוצים לשנות אותך ולכן אין לך בעיה גם לכבד אותם. אז מאיזה מקום הילי מגיעה תחושת האיום הקיומי על הזהות שלך? האם מישהי או מישהו מבית הספר הדתי אמר לך שהוא מעוניין לשנות אותך?

אגב, אם תרצי כדאי לך להיכנס לעניין המתאם בין ההפרדה המגדרית לתוצאות הציונים. שום קשר לדת, רק למחקרים מדעיים אמפיריים. ראי את רשימת בתי הספר היוקרתיים והטובים בעולם וכמה מתוכם יש הפרדה מגדרית.  

2. ספרת שבשנה שעברה ישבת בשיעור 'תרבות ישראל' והקשבת למורה שלימדה אתכן על מסלול החיים של הגבר והאישה וכי המסלול של הגבר מתחיל בברית מילה ועובר בבית ספר בר מצווה צבא אוניברסיטה חתונה וילדים ואילו המסלול של האישה מסתכם בבית ספר צבא חתונה וילדים ועל האוניברסיטה אתן מדלגות מאחר שיותר חשוב שתחליפו חיתולים ותבשלו צהריים.

לא הייתי בשיעור ואין לי מושג איך הוא נאמר לך, אבל אנלוגיה זהה למשפט הזה, תהיה להכליל את כלל התלמידים החילוניים בהסקת מסקנות שאינם עולות בקנה אחד עם העובדות, אלו שמראות שבין עשרת התיכונים המצטיינים בשקלול מצטבר של משרד החינוך (לא מצאתי בין הבחינות תחרות החלפת חיתולים והכנת ארוחות צהריים) תמצאי שם באופן קבוע מספר מכובד מאוד של מוסדות דתיים לבנות, ואם נדייק בהתאם לנתוני משרד החינוך מ2015: במקום הראשון: אולפנת דרכי נועם מפתח תקווה.. ברביעי אולפנה תורנית למרחב. בשישי אולפנת חורב מירושלים. בשביעי סמינר פניני חן לבנות ובעשירי מדרשת עמליה, גם היא מירושלים. (ע"פ כתבתה של ליאור דטל. דה מרקר. 25.04.2017)

כנראה שהבנות במוסדות אלה לא כל כך קשובות לתכנים שמיעדים להם מסלול נטול עולם אקדמיה, אלא הן מצטיינות בלימודים ומשקיעות בהם.  חפשי ותראי רק בשנה האחרונה כמה מוסדות דתיים של בנות קטפו את המקומות הראשונים בתחרויות מתמטיקה, פיזיקה מחשבים ומדע. אז אני שואל אותך הילי, את באמת מאמינה שהמערכת רוצה שתדלגי על האוניברסיטה או שאולי הלכת קצת רחוק עם תכני הספר? 

3. לקראת סוף הסרטון אמרת בכאב: "פשוט למדו אותי שאני לא יהודייה מספיק טובה כי אני לא צמה בתשעה באב, כי אני לובשת מכנסיים קצרים. כי אני פמיניסטית". 

מי לימד אותך את זה?

בלימוד שלי ישנם יהודים אחים שלי שנותנים למדינה, מוסרים את נפשם, תורמים לחוסנה הלאומי ומוחזקים כמלח הארץ, העילית שבעילית ולא זכור לי שמישהו בדק בציציותיהם או בצומותיהם.

סיימת את הסרטון במילים: "רוצים שאני אכבד את הדרך שלכם? תתחילו לכבד את הדרך שלי".

לא יודע מי זה אתם. ומי זה שלכם. ומי אמור להתחיל לכבד מה. 

אני כן יודע שכדאי להתחיל בניגוב הסטיגמות שנוטפות לכל אורך הסרטון ובעיקר נבחין בין פרשנות אישית ותפיסת החוויה הסובייקטיבית שלך לעובדות בשטח.

אולי תגלי שהמציאות לפעמים יכולה להיות הרבה יותר פשוטה, אם רק נדאג לנגב את כל המסיחים והדעות הקדומות שלנו, שנדבקים לעדשות דרכן אנו רואים את החברה הישראלית שעוטפת אותנו.

מתי שתרצי, אגב, את מוזמנת אלינו לשבת, שבא יתייחסו אלייך כאל יהודייה סוג א.

רק כן חשוב שתדעי, כדאי להגיע בלבוש חם. לא בגלל כפייה חלילה

פשוט לפעמים בירושלים, קר  בחוץ.