דרום ת"א – יש פתרון, צריך רק רצון
דרום ת"א – יש פתרון, צריך רק רצון

בעיית המסתננים ידועה ופרסמנו אותה כאן בהרחבה. 60,000 זרים בדרום ת"א ו-39,000 ישראלים. בשכונת נווה שאנן יש 25,000 זרים מול 4,000 ישראלים. יש יותר ילדי זרים מילדי ישראלים. התשתיות שלא בנויות לאוכלוסיה גדולה כל כך, בקריסה. הביטחון האישי כבר מזמן לא קיים. המספר המוערך של זרים בכל הארץ – כ-160,000. זו כבר לא בעיה מקומית אלא לאומית. תוסיפו למעלה מ- 10,000 גיאורגים ואוקראינים שהגיעו והם רק הסנונית מהמדינות הללו, ואתם מקבלים בעיה רחבת מימדים שהולכת ומחריפה. אז הנה פתרון רצוי, כולל ומערכתי. עכשיו הממשלה צריכה רק להחליט. מאמר זה נכתב בשיתוף עם חיים גורן, פעיל חברתי ולשעבר חבר מועצת העיר מטעם סיעת דרום ת"א.

רשות האוכלוסין ורשות ההגירה

רשות ההגירה כיום היא חלק ממשרד הפנים וחלק מרשות האוכלוסין. כח אדם רב נשאב לאחרונה לרשות האוכלוסין לצורך טיפול במאגר הביומטרי, על חשבון רשות ההגירה. מספר פקחי ההגירה בכל הארץ הינו כ-130 על 160,000 זרים. בדרום ת"א יש לכל היותר 50 פקחים על 60,000 זרים. אמנם אנחנו לא מדינת הגירה כמו ארה"ב, אבל יחסית למימדים שלנו, כבר התפתחה פה תעשיית הגירת עבודה משמעותית ביותר. כדאי ללמוד מארה"ב בתחום, שזה אומר קודם כל להפריד את רשות ההגירה לגוף עצמאי שיכלול את כל נושא ההתמודדות עם הגירת עבודה. גוף זה יתוקצב כך שיוכל להתמודד עם הבעיה ולבצע את הפתרונות המוצעים להלן.

מדינות בטוחות ומעמד פליט

על פי החוק הבינלאומי שישראל כפופה לו, כל אדם שנכנס לישראל ומבקש מעמד של פליט, ישראל לא יכולה לגרש אותו עד שתברר את מעמדו. במידה והמדינה ממנו הוא מגיע מוגדרת על ידי ישראל כמדינה בטוחה, אפשר לגרש אותו מיידית. מדינת ישראל צריכה לבחון את המדינות מהן מגיעים הפליטים ולקבוע האם הן בטוחות או לא ואם לא, איזה אזורים לא בטוחים ובכך לצמצם את המקומות מהם יכולים להגיע מבקשי מקלט, למקומות שבאמת עונים לאותה הגדרה.

גירוש

בין המסתננים מאריתריאה ודרום סודן, ישנם כאלו שמביעים תמיכה במשטר בארץ מוצאם. אלו שמביעים תמיכה, כמובן אינם פליטים. ניתן לאתר בקלות את הקבוצה הזו שאיננה קטנה כלל. הם אינם מסתירים את תמיכתם במשטר, לעיתים אף באירועים פומביים שהם עורכים.

מי שתומך במשטר, ניתן להחזיר אותו לארץ מוצאו. מי שאינו תומך במשטר, ניתן להעביר אותו למדינה שלישית ויש מדינות איתן ישראל חתמה על הסכם לקבלת מהגרים אליהן. פתרון זה מעוכב ע"י בג"צ בעקבות עתירה של ארגוני 'זכויות אדם', כבר למעלה משנה, והכרעת הדין טרם ניתנה.

פיזור

את הזרים שנמצאים כאן ועדיין נבחן מעמדם כפליטים, ולפי הערכות גורמי המקצוע לא יהיה ניתן להרחיק אותם בשנים הקרובות מסיבות הומניטאריות, צריך לפזר למקומות בהם צריכים אותם כעובדים. זה יכול להיות בבניין ברחבי הארץ, בחקלאות ועוד. הם יכולים להחליף עובדים זרים שנמצאים כאן באשרת עבודה. מי שלא ירצה לקבל את העבודה שתוצע לו, תופעל כנגדו סנקציית חולות – ראו סעיף הבא.

מתקן חולות

מתקן חולות כיום כולל 3,000 זרים שמגיעים אליו לתקופה של שנה ואחר כך חוזרים למקום שממנו נלקחו לחולות. כשאנחנו מדברים על 160,000 זרים, מתוכם 3,000 בחולות לשנה בלבד, ברור שהמתקן איננו משפיע ואיננו מהווה פתרון כלשהו. מתקן חולות צריך להוות סנקציה, מתקן ענישה, למשל עבור אלו שמסרבים לקחת עבודה שמוצעת להם.

תמריצים כלכליים לעזיבה

בתחילת מאי נכנס לתוקף תיקון לחוק המסתננים, לפיו מעסיקי מסתננים יעבירו 20% משכרם לקרן ייעודית, ויוסיפו עוד 16% עלות מעביד. הקרן תישמר עבור אותו מועסק-מסתנן והכסף ישולם לו בעת עזיבתו את הארץ. תמריץ כלכלי כזה ונוספים, יעודדו את המסתננים לעזוב את ישראל למקומות אחרים.

אז שרטטנו פה פתרון. הוא לא מיידי, הוא מורכב, משולב, אבל הוא מאוד ריאלי. אפשר להתחיל ליישם אותו מיד. הזרים הלא חוקיים היא בעיה לאומית שצומחת במהירות. הפתרון המוצג פה יכול לעצור באופן מיידי את התפתחות הבעיה ולהתחיל להקטין אותה עד למבקשי מקלט אמיתיים ובעיקר למימדים שדרום ת"א ומדינת ישראל יוכלו להכיל.