פרשת דרייפוס 2017

יוסי בלום-הלוי , י"ב בתמוז תשע"ז

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי

בתכנית "תיק בחקירה" של מערכת "רשת" בערוץ 2 התפרסם תחקיר עומק של פרשת דן למפל, צעיר יהודי מצרפת בעל אזרחות כפולה, שהסתבך לפני כשבע שנים בקטטה עם שומר מרכול מוסלמי בצרפת, ובהמשכה, לאחר שהוכה והותז בפניו גז מדמיע, הזעיק את אחיו והקטטה הסתבכה כשאותו שומר מרכול ברח מהאחים, קפץ לתעלה וטבע.

אלא שפרשה זו, שאם לא היה מדובר במאבק פוליטי אלים בין שתי אוכלוסיות יריבות, הייתה מן הסתם מסתיימת לכל היותר בכותרת קצרה. אלא שאירוע זה נוצל ע"י גורמים אסלאמיים קיצוניים וארגונים אנטישמיים צרפתיים להסתה פרועה נגד כלל יהדות צרפת, ולא רק נגד דן למפל.

משטרת צרפת והפרקליטות הצרפתית, שבכל המקרים בהם נרצחים או מותקפים יהודים לא יוצאות מכליהן להגנתם, פתחה בפעם הזו בחקירה יסודית ומוטה בעליל, וחרף זאת מצאה עדי ראייה חשובים ודוברי אמת למה שהתרחש בתעלת המים בה טבע קורבן האירוע.

התקשורת הצרפתית, שלא צריך לומר מניסיון רב שנים אתה, נוהגת להעליל על מדינת ישראל עלילות דם בלא כל בושה (כגון פרשת הילד מוחמד דורה בשנת 2000), ניפחה גם הפעם את בלון השקרים שהמוסלמים והאנטישמים הפריחו באוויר.

כך הלכה הפרשה והפכה לאייטם לאומי שהכניס את מערכת המשפט, והפוליטיקה הצרפתיים למסע הסתה אדיר כנגד הצעיר היהודי, כך אפילו מקצת גורמים יהודיים מוגי לב הצטרפו אף הם להאשמה של הצעיר בלא שהכירו את העובדות. מסיבה זו נמלט הצעיר היהודי לישראל ונשפט שלא בפניו ל-9 שנות מאסר על הריגה!

משפחת למפל טענה שהשומר בשם סעיד קפץ מרצונו לתעלה בלא שלדן ולאחיו הייתה כל יד בפרשה - לעומתם משפחת סעיד ותומכיה הערביים והאנטישמים הצרפתיים טענו שלא רק שדן דחף את הערבי למימי התעלה, אלא גם זרק עליו אבנים שגרמו לעשרות פציעות בגופו.

ממשלת צרפת פנתה לממשלת ישראל בתביעה על סמך האמנה הבינלאומית ובקשה להסגיר של דן למפל.

לזכותה של מערכת "תיק בחקירה" יאמר, שבלא מורא ובהשקעה רבה בתחקיר יצאו אנשיה לצרפת, איתרו את העדים במשפט - כאשר עדות מפתח שהוצגה במשפט על ידי אחד מעובדי הרכבת באזור התקרית (הנראה כמוסלמי) העיד שראה את סעיד נכנס למים מתוך כוונה לעבור לצד השני וכי איש לא דחף אותו למים או הכה אותו. אבל מערכת המשפט הצרפתית, שעדות זו בשבועה הייתה צריכה לבטל על הסף את העמדתו של החשוד לדין, עשתה לדן למפל מה שעשו לדרייפוס היהודי לפני 122 שנים - הרשעה בעלילת דם.

וגם בעת שהוכח כי קצין צרפתי בשם אסתרהאזי הוא שבגד ונמלט ללונדון, המשיכו האנטישמים הצרפתיים לטעון "כי 40 מיליון צרפתים לא יכולים לטעות". אבל אז עוד היה מספר קטן של צדיקים - אנשי מופת צרפתיים כז'אן ז'ורס ואמיל זולא שיצאו להגנתו של דרייפוס מול הקצונה הצרפתית המושחתת (ואמיל זולה פרסם את המאמר האלמותי "אני מאשים" בעיתון הצרפתי ל'אורור "!...J'accuse").

אבל כיום אפילו צדיק אחד לא קם בסדום הצרפתית להגן על נער יהודי שכל חטאו היה קטטה עם שומר מוסלמי שסרב לאפשר לו להיכנס למרכול.

אבל מה לנו כי נלין על צרפת, בעוד שרת המשפטים שלנו השרה שקד, יחד עם הפרקליטות מתעלמים מלשונם הברורה של שלושת הסייגים באמנת ההסגרה, שכולם עומדים לטובתו של דן למפל:

1.  חומרת העבירה - פרמטר זה מתייחס לדרך בה נמדדת חומרת העבירה בהתאם לסוג העונש שמוטל עליה לפי חוקי המדינה המתבקשת. בנסיבות הנ"ל בישראל לכל היותר היה מואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה שדינה עונש של עד שלוש שנים - זאת לעומת השפיטה של דן למפל שלא בפניו בצרפת, שבה בית המשפט התעלם במזיד מעדות ברורה לחפותו - ובגינה נידון למאסר ממושך על עבירת הריגה שלא ביצע כלל ועיקר.

2. קיום הדדיות בין המדינות המעורבות בהסגרה - במקרה שלנו ההדדיות המוכחת בפועל בין צרפת וישראל כלל לא התקיימה, ולא רק במקרה של לי זיתוני, שבו סירבה צרפת להסגיר את שני הפושעים הבורחים לישראל - שכן צרפת מסרבת בשיטתיות להסגיר את אזרחיה למדינה מבקשת, וממשמעויות פרשת זיתוני, על הענישה המגוחכת והשחרור המוקדם של הפושעים – מתעלמת מערכת המשפט שלנו במפגיע.

3. קיום סכנה לחייו של המוסגר - הוכח בעליל שמשטרת צרפת ושרותי הכליאה שלה בה מצויים מוסלמים ואפריקנים רבים לא תאפשר הגנה על חייו של יהודי, ויהודים הנכלאים בבתי סוהר צרפתיים מותקפים ונהרגים.

ואיך לא? פסיקת בג"ץ בנוגע להדדיות כפי שהעלה אותה הפרופסור עודד מודריק בכתבה, מוכיחה עוד פעם שמוסד זה לא רק שאיננו מבין את משמעות חקיקת הכנסת בסעיף 4.6 בדבר כללי ההדדיות בחוק ההסגרה, אלא מתעלם בעליל מההחלטה האומללה של משרד המשפטים בראשות השרה איילת שקד, המקבלת ללא כל עוררין את החלטת בית המשפט הצרפתי בטענה לסעיף חומרת העבירה וטוענת ללא שמץ של בושה: "שגם בישראל הייתה מתקבלת הגשת כתב אישום נגד למפל בסעיף הריגה" וכן, שלגבי סעיף ההדדיות כבר נקבע בבג"ץ "שהדדיות משמעה שיש להסגיר לצרפת", ולגבי סיכון חייו של דן "אחריותה של צרפת היא לשמור כפי שמתחייב על חיי המוסגר לשטחה".

כך מתעלמת מערכת המשפט שלנו מהכרוניקה היומית של הטרור הערבי באירופה שבה יהודיה בצרפת נרצחה בביתה לעיני שוטרים צרפתיים, שסירבו להצילה, וכתב אישום נגד הרוצחים המוסלמים לא הוגש עד היום.

זוהי דמותה של מדינת ישראל בקיץ 2017 - עם התקרנפות של שרת משפטים ימנית ופטריוטית המקבלת החלטה מוטה של מערכת משפט בעייתית מיסודה, עם בית משפט עליון שחוקי הכנסת עבורו הם המלצה בלבד, וחיי יהודי הנשלח לצרפת האיסלמו-אנטישמית "מובטחים בחוקיה".

אז מה כבר אפשר לעשות במדינה הדמוקרטית הליברלית שלנו, זו המתגאה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאשר היא שולחת לית דין ולית דיין את דן למפל לגזר דין מוות באיש השדים המוסלמי של צרפת?