אברהם באסלאם והמשמעויות

נעם בנעט , י"ז בתמוז תשע"ז

נעם בנעט
נעם בנעט
מעוז ויסטוך

מערת המכפלה (בערבית "מסג'ד אִבְּרָאהִים") והעיר העתיקה של חברון הינן "אתר מורשת עולמי שנמצא בפלסטין". כך קבעה ועדת המורשת העולמית של ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם - אונסק"ו בשישי האחרון. כן, שוב הם. ואני שואל - מה הקשר של אברהם לאסלאם ומה בכלל קורה פה?

אברהם (או בצורה הערבית של שמו, אִבְּרָאהִים) נולד בעיראק המודרנית, הוא אביהם של איסמאעיל (ישמעאל) ואיסחאק (יצחק) ומדובר באחד הנביאים הבכירים באסלאם. 

הקוראן, הספר הקדוש לאסלאם, מציין כי אברהם היה מונותיאיסט וכי צאצאיו המשיכו בדרכו באמונה באל אחד. עם זאת עם הזמן הערבים, שעבדו רק את האל היחיד החלו להוסיף בעבודת האל גם אלים נוספים וכך אט אט התרחקו מרעיון ייחוד האל ואף יצרו פסלים ושכחו את אללה. הקוראן אומר כי מוחמד הוא למעשה מצאצאי ישמעאל וכך הוא מחדש את הקשר בין ערביי חצי האי ערב שהיו עובדי אלים רבים בימי מוחמד לבין עבודת האל האחד.

חשיבותו של אברהם כה גדולה, עד שהסורה (הפרק) ה-14 בקוראן נקראת על שמו ושמו מופיע פעמים רבות בקוראן. לקורא היהודי סיפורים רבים יהיו מוכרים. בדומה ליהדות, גם האסלאם מדבר על הניסיונות שהעביר האלוהים את אברהם שאף זכה לכינוי "ח'ליל אללה" (בעברית "ידיד/חבר האל") וכך גם נקראת עירו של אברהם, "אלח'ליל" – חברון. הקוראן מספר כי אברהם ניפץ לרסיסים את כל האלילים של אביו - חוץ מן האליל הגדול, שהיה בבחינת המנהיג והתווכח איתם על אמונתם בפסלים. 

סיפור נוסף מהקוראן (שכתבתי עליו בעבר) הוא סיפור עקידת בנו של אברהם. בעקבות אירוע זה נחגג "עיד אלאדחא (עיד אלאצ'חא בתעתיק מדויק ובעברית - "חג הקורבן") המציין באסלאם את העקידה. 

הקוראן גם מספר על כך שאברהם בנה עם בנו ישמעאל את מקדש הכַּעְבַּה, שם יש מקום בשם "מַקָאם אִבְּרָאהִים" (מקום אברהם). הדבר מתחבר לדברי הגמרא (ברכות ו:) "כל הקובע מקום תפילה – אלהי אברהם בעזרו". המקום שימש את אברהם בבניית הכַּעְבַּה וכן כשבא להתארח אצל ישמעאל והניח את רגליו על האבן כדי שאשת ישמעאל תרחץ אותן.

בסירה (קוראים במילעיל), ביוגרפיית הנביא שנכתבה על ידי אִבְּן הִשַאם (נערכה סופית כמאתיים שנה אחרי מותו של הנביא), אחרי תיאור "המסע הלילי והעלייה לשמיים" בו פגש הנביא מוחמד את הנביאים שקדמו לו, מצוטטים דבריו על אברהם "אברהם - לא ראיתי איש דומה אלי יותר ממנו. ולא איש דומה אליו יותר ממני".

קשר נוסף בין מוחמד לאברהם הוא שעם כיבוש העיר מכה בשנת 630 נכתב כי מוחמד ראה במקדש (הכַּעְבַּה) את אברהם מצויר ובידו החיצים אשר יטילו בהם הגורל (עבודה זרה מוכרת מתקופתו). מוחמד הרס את הפסלים והתמונות ואף אמר "מה לאברהם ולחצים. לא היה אברהם לא יהודי ולא נוצרי ואולם היה חניף (המאמין באל אחד) תמים עם אלוהים ולא היה מן המשתפים (עובדי האלים הרבים)". כל זאת להדגיש את הקשר לאמונה הקשורה לאברהם וכן להדגיש את הקשר המונותיאסטי לערבים.

ההקשר האקטואלי הוא שבשנים האחרונות החלה הרשות הפלסטינית לפעול מדינית לטובת ההכרה בה כמדינה ללא קשר למעשיה של ישראל. ההצלחה העיקרית הראשונה היתה בשנת 2011, הכרת אונסק"ו בפלסטין כמדינה. מאז החלטה זו הפלסטינים מציעים להכריז על עוד ועוד אתרים כ"אתרי מורשת עולמית", כשהמפורסם שבהם הוא מחתם הר הבית לפני מספר חודשים. יש לזכור כי מבחינת הקהילה הבינלאומית, העיר חברון כבושה וכי היא חלק מהרשות הפלסטינית והמדינה הפלסטינית העתידית. 

מצד הפלסטיני צעדים של עקב בצד אגודל להגדלת ההכרה בהם. בינתיים נראה כי האנשים העומדים מאחורי פעילות זו לא מפחדים מדרך ארוכה.

קריקטורה
צילום מסך מתוך הטוויטר של פלסטין פוסט

בקריקטורה של "פלסטין פוסט" כתוב "הכללת חברון ברשימת אתרי המורשת העולמית" אנו רואים את הגפן עוטפת את "פלסטין". תכונה מוכרת של הגפן היא לטפס. כלומר זו תחילת הדרך בכיבוש פלסטין, בראייתם. אגב, "פלסטין פוסט" הוא השם הראשון של העיתון "ג'רוזלם פוסט".

למאמרים נוספים