ביטול התמיד וארץ ישראל

הרב יניב עבדה , י"ח בתמוז תשע"ז

הרב יניב עבדה
הרב יניב עבדה
צילום: ישיבת שדמות נריה

בימי בין המצרים אנו קוראים שלוש או ארבע פרשות שעניינן תנחומים על ימי בין המצרים כמו שכתב השל"ה (מסכת תענית אות נו) להזכיר לנו כי החורבן הוא זמני ומועדות (פרשת פנחס) וכבישת וחלוקת הארץ (מטות מסעי דברים) יקרו בעתיד (ועוד כל הצומות יהפכו למועדים).

בפרשת פנחס מופיע גם קרבן התמיד אשר מופיע גם בין הסיבות לצום י"ז בתמוז שבו "בוטל התמיד".

מתי קרה אירוע זה לא ברור ונחלקו בכך המפרשים (ניתן לראות זאת בהערות לילקוט יוסף הלכות בין המצרים).

הירושלמי במסכת תענית מביא שני סיפורים דומים אחד שהתרחש בימי היוונים ואחד בימי הרומאים. במקרים הללו, למרות המצור, עם ישראל השתדל לקיים את הקרבת התמיד. לכן הביאו מבעד לחומה ליוונים/רומאים כל יום כסף ותמורת זאת הם קיבלו שני כבשים לקרבן התמיד. יום אחד רמז להם זקן שבגלל הקרבנות הם לא יכבשו את העיר ולכן העלו להם דבר אחר במקום הכבשים וכאשר הוא נעץ את טלפיו בחומה הזדעזעה ארץ ישראל. בירושלמי יש שני סיומים שונים למקרים. בימי היוונים הקב"ה עשה נס ומצאו שני כבשים והקריבום, בימי הרומאים בטל התמיד ונכבשה העיר (ייתכן כי מקרה זה לא התרחש באותה שנה בה נחרב הבית).

מסביר הרמ"א בספרו תורת עולה (חלק ג' פרק א') כי משמעותו של קרבן התמיד היא זמניותו של העולם (הטלה הוא ראש כל המזלות והוא מת) ותלותו המוחלטת בקב"ה. לעומת ישראל החכמה היוונית (הפילוסופיה) טוענת כי גם אם העולם מחודש (דבר שתלוי המחלוקת בפילוסופים עצמם) אין הוא תלוי בקב"ה וכן גם העולם יתקיים לעולמי עד. ממילא נקודת מחלוקת זו (של בריאת עולם התלויה ברצונו של הקב"ה) התרחשה סביב קרבן התמיד.

מוסיף הרמ"א כי כל ארץ ישראל הזדעזעה בעקבות כך כדברי רש"י בפתיחתו לתורה שהוזכרה בריאת העולם ע"י הקב"ה משום "כח מעשיו הגיד לעמו (הבריאה) לתת להם נחלת גוים (ארץ ישראל)" ולכן כאשר יש חולשה של עם ישראל בעניין התמיד שרומז לבריאת העולם ממילא ארץ ישראל מזדעזעת.

אנו רואים כי בימי היוונים נעשה להם נס והקריבו את הקרבן וממילא בסוף גם ניצחו את היוונים מה שלא קרה בתקופת הרומאים.

ימים אלו הם ימי תיקון לימי החורבן שנזכה לממש במעשינו את הידיעה כי הקב"ה ברא את העולם ונזכה לארץ ישראל המקדש והתמיד.