ארבעים ושניים מסעות

הרב חגי לונדין , כ"ו בתמוז תשע"ז

אופטימיות. הרב לונדין
אופטימיות. הרב לונדין
צילום: קהלים

פרשת מסעי היא פרשה של מסעות. ישנם ארבעים ושניים מסעות שמוזכרים בפרשה. המספר ארבעים ושניים חוזר גם בסוף הפרשה - ישנם ארבעים ושתיים ערי לוויים. הלוויים אין להם נחלה, הם נפוצים ברחבי עם ישראל ומלמדים תורה.

המספר ארבעים ושניים הוא אם כן מספר שמבטא תנועה וחוסר קביעות (המקובלים דורשים כי ארבעים שוניים זה שש כפול שבע. שש מבטא את ששת צדיי המציאות - ימן, שמאל, למטה, למעלה, קדימה ואחורה; והמספר שבע זה ששת צדדי המציאות פלוס הנקודה האמצעית. כלומר ארבעים ושניים זה מספר שמבטא מרחב עצום של עולם הטבע שנע ונד עד שנכנסת בו קדושה).

המילים המלוות את המסעות של עם ישראל במדבר הן 'ויסעו-ויחנו'. כל חנייה היא תחילתו של מסע מחודש; וכל מסע מביא להישג (חנייה) מחודש. היכולת למצוא את הקדושה והמנוחה תוך כדי התנועה היא הכישרון המיוחד של עם ישראל שאנו לומדים בפרשת מסעי. ישנה תפילה מיוחדת של רבי נחוניא בן הקנה שנקראת 'אנא בכוח' שמורכבת מ-42 מילים.

התפילה הזו אכן נאמרת בתקופת מעבר - במעבר בין ימי החול לערב שבת, יש גם שאומרים אותה בזמן לוויה. שאדם עובר מעברים הוא נזכר תמיד שכוחו וגדולתו של ה' מלווים אות ותמיד. בייחוד בזמן מעברים. בכל מסע החיים.



טוען....