ז'בוטינסקי עוקף מימין

ברשותך ננחית אותך, מר ז'בוטינסקי, למציאות חיינו, שכה רבים ממנהיגנו סבורים שהם ודווקא הם, ממשיכיך.

נריה מאיר , א' באב תשע"ז

לחיות גבורה ביומיום. נריה מאיר
לחיות גבורה ביומיום. נריה מאיר
צילום: בית"ר העולמית

הלוואי והיית יכול, זאב היקר, לרדת ממקום מנוחתך ולפסוע בשבילי ארצנו, להיפגש עם גיבורי מלחמותינו לצד יוצרי התרבות והמורשת ואף לעמוד על קנקנם של מנהיגינו, האם באמת ממשיכים בדרכך.  

ואולי אפשר, לעשות את מהפך 77', לרגל מספר שנות היעדרותך מאתנו ולהביא אותך חזרה אלינו, לביקור קצר ביום אזכרתך, לפי מיטב כללי הטקס שלימדתנו כמובן.  

אז קודם כל אזהרה קלה, המחויבת בשל חילופי העיתים. דע לך כי ה'הדר' הצטמצם לתפוז, 'חד נס' הוא רק ישוב בצפון, יש הטועים לחשוב שבית"ר היא רק הכדורגל של ירושלים ואפילו אותך עצמך, יש המכנים רק בתור רחוב או סמטה.

אך ברשותך ננחית אותך, מר ז'בוטינסקי, למציאות חיינו, שכה רבים ממנהיגנו סבורים שהם ודווקא הם, ממשיכיך.

אולי צריך להזכיר לטוענים לכתרך, כי כבר הסברת פעם ש"מנהיגים אמיתיים נולדים לעיתים רחוקות, ומכירים אותם לפעמים קרובות הודות לסימן זה דווקא, שאינם באים בשום תביעה 'להנהיג'. נשמעים להם ממש כמו שנסחפים על ידי זמרתו של זמר בעל כשרון – מפני ש'הניגון' שלו מביע את הגעגועים של עצמנו". אז תשמע, בעל ניגונים שכמוך, אצלנו התהפך הסדר. יש לנו מנהיגים שנולדים לעיתים קרובות אך מזהים את מנהיגותם רק לעיתים רחוקות.

מנהיגותך הציונית, המורכבת, הבלתי צפויה אך לצד זה גם השורשית, רבת הפנים והעמוקה, חסרה כאן בקיץ המהביל, בו תחרות הדכדוך הלאומי אותה נושאת התקשורת, כבר הפכה למנהג קבוע.

ומה על דגליך הליברליים, הלאומיים והחברתיים. האם יושמה משנתך ושאיפותיך.

ראשית, מותר לצפות שהיית מרוצה מתוצאות היציאה לחירות שחוללה התנועה הציונית בהשראתו של הרצל. אמנם לא כל יחיד כאן חש עדיין כמלך וחירויות הפרט עוד לא מלאות,  אך תרבות השיח הציבורית, החשופה והעוקצנית, תעיד כאלף מונים כי הדמוקרטיה הליברלית שלנו בועטת ותוססת.

סביר להניח שצחוק מתגלגל היה ממלא אותך כשהיית מגלה שצאצאי מפא"י מכנים את משנתך הכלכלית כשמאל סוציאליסטי. אתה דווקא היית עוקף מימין את המדיניות הכלכלית של הממשלה, ודורש פתיחת כל השווקים האפשריים לתחרות חופשית תוך עידוד היזמות. אמנם יש לדאוג לריבוד חברתי מינימלי, אך תראו את הצמיחה ותהיו גאים פעם אחת גם בהצלחה, היית מפטיר.

התחום הלאומי, תודה ששאלת. קיר הכותל והר הבית עוד מעט יתמלא מברזל, אך לא ברור שלזה התכוונת המשורר, כשכתבת את 'קיר הברזל'. ישראל קטנה ונחושה ואת תורת הלחץ המדינית ירשה ישירות מהשקפתך. אך בין השאיפה ליישום עוד קיים פער לא מבוטל, שכנגדו יש להניח, היית מפגין, נואם ואוסף צעירים בתביעה ליתר עצמאות והחלת ריבונות, אך מתוך מפלגה מלוכדת ולא תחת לפיד השליט היחיד.

המשימות והאתגרים עוד רבים, אך בסיכומו של דבר, במבט צופה פני הנוער שהוא הוא העתיד, היית שב ומשנן את אמרתך "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי".