עם ישראל – על מה אתה שותק?
משך שנות חיי העולם כולו השתנה.
בימי ילדותי לא היה פלסטיק בעולם. בביתנו לא היה חשמל. טלפונים היו רק במשרדי הממשלה ובבתי מרקחת. בגלל התנאים ההיגיינים הקשים ולא אפרט פקדונו מגיפות שקטלו בנו ללא רחם. טיפוס. -דיזנטריה.- שחפת ועוד, ועוד. היום בעוונותינו יש מחלות שלא ידענו. אז הייתה תקופת התפר בין תחבורה על גבי בהמות לתחבורה ממונעת. כבר היו כלי רכב ממונעים אבל עדיין היו כרכרות שהסיעו נוסעים והובילו חומרי בניין על גבי חמורים.
רק דבר אחד לא השתנה מאז: ערבים רוצחים יהודים.
חבריי הראשונים כילד קטן היו נסים לאבי שאביו נרצח בחברון. שכני נסים מזרחי אביו נשחט לנגד עיניו בג'ורת אל עינב. הילדה מתילדה גרה בשכנותנו במרתף עם סבתא שלה כי אביה ואמה נטבחו בחברון. חברו הטוב של אחי דוד היה שלמה גוזלן שהיה יתום כי אביו נרצח בחברון. שכנה אחרת גברת מקלף, בנה וכמעט כל משפחתו נשחטו במוצא ומאז ועד היום לא חולפים ימים אחדים בלי שאשמע: ערבים רוצחים יהודים.
אנחנו חיים היום במדינה שכולם צועקים. ה"ירוקים" אינם חדלים לצעוק נגד מיכל האמוניה. חכמי ה'שיוויון' זועמים נגד מתווה הגז. חרדים הופכים עולמות ומשתוללים נגד גיוס לצבא. נכים חוסמים כבישים בזעקה נגד קיפוח.
ויש הפגנות רועשות נגד מנדלבליט בפתח-תקווה ויש התכנסויות המוניות בכיכר רבין. בצדק או שלא בצדק כולם מרעישים עולם ומלואו כדי לקדם את דרישותיהם. רק על הדבר הנורא ביותר המתרחש לנגד עינינו אין קול ואין זועק.
דם יהודי נשפך כמים וכולם שותקים? חתולה כי תחוש איום על גוריה תחריד את הלילה ביללות. כלב המריח זר הקרב לאחוזת אדונו ינבח ויטריד את כל סביבתו.
ודם יהודי נשפך כמים ואין זעקה שתחריד את השמים? מה קורה לנו? האם דם לבותינו פחות מדם לבה של חתחולה? אזנינו כל כך אטומות למתרחש. איננו מסוגלים לשמוע קולות שכל כלב מסוגל לשמוע? את הקריאות אללה ואקבר של שולפי הסכינים? את קולות הירי והנפץ שקוטלים בנו ללא רחם?
לא מספיק שישה מיליון באירופה? גם כאן נותנים להם לרצוח בנו? בתוך ארצנו? שכחנו שבינתיים הקמנו מדינה.
ביבי! ליברמן! יש לנו כוח אדיר – הפעילו אותו! יש לנו את צה"ל תנו לו את הפקודה!
מנחמים אותנו: נלכדה עוד חוליית מחבלים...
אילו ראשוני המתיישבים בארץ היו נלחמים במלריה בלכידת חוליות יתושים, הקדחת הייתה משתוללת ומכלה בנו עד עצם היום הזה! צריך לייבש את הביצות!
הפטפטן הגדול במדינה – ראש הממשלה נוסע ממדינה למדינה ומפטפט. יושב כבוד במטוסים יותר משיושב בארץ שצריך לנהל אותה, ומפטפט. אין מהדורת חדשות שלא נפתחת במילים: "ראש הממשלה אמר".
מה הוא אומר? אנחנו נבנה! ומה הוא עושה? מקפיא תוכניות בניה והורס! הרס את שכונת האולפנה והרס את עמונה ועל הכוונת נתיב האבות ועל הפרק עוד הריסות והשטן רואה וצוחק בונה ויורה, חומס ודוקר ודורס.
ואחרי כל מעשה רצח ראש ממשלתנו מכריז: נוסיף לנצח את הטרור. והשטן צוחק וערבים ממשיכים לרצוח. לוקחים אבנים ומרוצצים לנו גולגולות. שולפים סכינים וממשיכים לשחוט. נוהגים כלי רכב ודורסים, מכוונים רובים ויורים ורוצחים ורוצחים ורוצחים.
ליברמן מכריז: "נטפל בהם בשיטת המקל והגזר". אכן, אנחנו מעניקים להם גזר ושאר ירקות והם הולמים בנו במקל. הם רוצחים בנו ואנחנו מעניקים להם חשמל.
הם צוהלים בהמוניהם על כל רצח יהודים בחוצות עזה ורחובות השומרון ורבת עמון ואנחנו מעבירים להם יום יום מאות משאיות ומספקים להם כמויות אדירות של 'סיוע הומניטרי' – כולל מלט ומתכות לבניית מנהרות ויצור מרגמות ורקטות.
בחוצות ירושלים, בשומרון ובאום אל פחם מטיפים לרצח יהודים ואנחנו מעניקים להם הטבות. הם פושטים על ישובים וחומסים כלים חקלאיים ומארגנים טרנספר של כלי רכב מרשותנו למרכזי 'הרשות הפלסטינית' ואנחנו מעניקים להם מים.
הם שורפים לנו יערות ומפעלים ואנחנו מספקים להם את הגפרורים.
אנחנו מעניקים להם ביד נדיבה תעודות כחולות לרווחתם והם גם רוצחים וגם באים אלינו בכל מיני דרישות וביד רמה מניפים דגל פלסתין. ואנחנו? נענים בכניעה מבישה, מסירים את המגנטורים משערי הר המוריה ומסירים את הצבע הכחול מדגלנו והופכים אותו לדגל לבן.