רבי פנחס מקוריץ היה מראשוני תנועת החסידות, ואמרותיו משמשות אבן יסוד לתורות חסידיות ארוכות (ההילולא שלו – י' אלול).
כידוע, נוסח החסידים, המכונה בימינו: 'נוסח ספרד', נוסד מתוך רצונם של החסידים להתפלל על פי כוונות האר"י הקדוש, שנכתבו על פי נוסח זה. מספרים, שתלמידיו של רבי פנחס מקוריץ ביקשו ממנו רשות להתפלל בנוסח ובכוונות האר"י הקדוש, ואכן הוא הסכים על ידם.
אולם, לאחר תקופה מסויימת, באו התלמידים והתאוננו, שמיום שהם מתפללים בסידור האר"י הקדוש עם כל הכוונות, אבדה להם הרגשת החיות בתפילה.
השיב להם רבי פנחס – 'השקעתם את כל כוחכם ורעיונותיכם בכוונות וצירופי השמות הקדושים, וסרתם מהעיקר – לעשות את הלב שלם ולייחדו אל ה', לפיכך אבדו לכם חיות הקדושה והרגשתה'.
סיפור זה מתרחש אצל כולנו פעמים רבות, ודבריו של רבי פנחס יכולים להוות לנו סעד להיחלץ ממצוקתנו. עניין זה הוא גם אבן יסוד בתשובת חודש אלול.
נביא דוגמא פשוטה – חתונה או כל שמחה אחרת. אנו רוצים ששמחתנו תהיה גדולה, לפיכך אנו מזמינים חברים ובני משפחה לשמחה. כחלק מהעניין, אנו עורכים סעודה גדולה, מביאים תזמורת, קונים בגדים יפים, ועוד שלל פרטים שעניינם להרבות את שמחתנו.
אולם – אליה וקוץ בה. האם בזמן השמחה אנו שמחים או שמא אנו לחוצים מכך שכל הפרטים המעשיים יתקתקו היטיב? האם ריבוי האורחים משמח אותנו או שאנו שקועים בלרצות אותם ומודאגים מהשאלה – האם יהיה להם טוב? אולי דווקא ריבוי העניינים המעשיים מרחיק אותנו משמחת הלב? 'שמחה' זה הרבה אורחים ואירוע נוצץ או שמחת הלב?
התלמידים רוצים דבר טוב. הם רוצים להתקרב לה'. לשם כך – הם רוצים לכוון את כל הכוונות הנשגבות בתפילה. אלו כוונות של שמות ה', שדרכם האדם אמור לפגוש את ה'. אך דווקא השקיעה בהמוני הפרטים ה'מעשיים' כביכול, מסיחים את דעתם מהפנימיות – עצם המפגש בתפילה עם ה', עצם ה'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'.
איני בא, חלילה, להפחית מחשיבות הפרטים המעשיים. אכן, אדם שמח יותר, כשחברים ובני משפחה באים להשתתף בשמחתו. אך חשוב שלא נשכח את העיקר – שמחת הלב. ובדומה לכך, חשוב שבתפילה ובענייני עבודת ה' המעשית – נחפש את המפגש הפנימי עם ה'.
חודש אלול הוא הזמן הקדוש שבו מתעוררים הגעגועים בין ישראל ואביהם שבשמיים. אלו כיסופי הפנים, כמפגש בין איש ואישה, דוד ורעיה – 'אני לדודי ודודי לי'. בזמן שנעסוק בעניינים המעשיים המבטאים חזרה בתשובה, סליחות ועוד – חשוב שנזכור שעלינו למרק את הלב ולהשיבו לאבינו שבשמיים.
ויהי רצון, שנזכה כולנו למפגש אמיתי ופנימי עם ה'.