מיליוני פליטים עיראקים צפויים בעתיד הקרוב
מיליוני פליטים עיראקים צפויים בעתיד הקרוב

במאמר שפרסמתי בשבוע שעבר מעל בימה זו הצבעתי על האפשרות שאסד, נשיא סוריה המתחזק, יחד עם הקואליציה השיעית של איראן, חיזבאללה והמיליציות מעיראק ומאפגניסטן, ישתדלו בעתיד הקרוב לסלק מסוריה מיליוני אזרחים המשתייכים לעדת הרוב הסונית, כדי למנוע בעתיד מרד שכמוהו חווה סוריה במהלך שש וחצי השנים האחרונות, כמו גם בין השנים 1976 ו-1982.

בעקבות פרסום המאמר, יצר איתי קשר שיח' וליד אלעזאוי, שיח' סוני עיראקי החי בגלות באירופה, ועומד בראש מפלגה ששמה "מהפכת ה-20 הפטריוטית", כדי לספר לי סיפור מזעזע על המצב בעיראק. לדבריו, איראן היא השליט האמיתי של המדינה מזה זמן רב, והאייתוללות של קום מכתיבים לממשלה העיראקית את המדיניות ואת ביצועה.

ההגמוניה האיראנית משתלבת היטב עם היותם של רוב אזרחי עיראק מן העדה השיעית, ועתה, אחרי חיסול "מדינת האסלאם" שהקים דאע"ש בעיראק, אין לעדה הסונית שום משענת ארגונית חמושה שתגן עליהם מזעמם של השיעים, האיראנים והעיראקים כאחד, ולכן הם מועמדים לגורל דומה לזה של הסונים בסוריה: גירוש, הגליה וטיהור אתני.

הרצון השיעי בעיראק לסלק את המיעוט הסוני נובע גם מיצר נקמה, שכן עד שנת 2003 שלט בעיראק צדאם חוסיין, והוא התאכזר לשיעים בצורה נוראה ואיומה לאורך כל שנות שלטונו, ובעיקר בעקבות תבוסתו במלחמת המפרץ הראשונה בפברואר 1991. אז הוא טבח – באמצעות ארטילריה – עשרות אלפים מהם שניסו לחסות במתחם הקבר של חוסיין בן עלי בעיר נג'ף.

לאיראנים יש חשבון ארוך עם הסונים בעיראק עוד קודם לכן, בשל המלחמה שצדאם חוסיין כפה עליהם בין 1980 ו-1988. מלחמה זו גבתה את חייהם של כמיליון אנשים, חיילים ואזרחים, בשני הצדדים, וחשוב להזכיר ששניהם השתמשו גם בנשק כימי זה כנגד זה במהלך המלחמה הארורה ההיא, שהסתיימה בכניעת איראן כשח'ומיני לא יכול היה לעמוד בפני המתקפות הכימיות על טהראן שהפילו אלפי הרוגים בקרב האזרחים.

רגשי הנקם בקרב השיעים העיראקים והשיעים האיראנים נגד צדאם חוסיין, מופנים כיום נגד העדה שלו, העדה הסונית, וזו עומדת כיום חשופה, ללא הגנה, מול הכוח השיעי העולה ומתחזק, כאשר כוחם הקולקטיבי של הכוחות הסונים – ארגונים כמו דאע"ש, אלקאעדה והמורדים באסד, ומדינות כמו סעודיה, ירדן, האמירויות ומצרים – הולך ונחלש בקצב מהיר בחדשים האחרונים מול התחזקות הקואליציה השיעית: איראן, חיזבאללה והמיליציות העיראקיות והאפגניות.

כתוצאה מהשינוי הגדול במאזן הכוחות בעיראק, טוען שיח' וליד אלעזאוי, השיעים יעשו כל שביכולתם לסלק את הסונים מארץ הנהריים אל כל מדינה שתסכים – או לא תסכים - לקבלם. אם אכן תסריט זה יתגשם, כעשרה מיליון פליטים עיראקים סונים יצטרפו בקרוב לגלי הפליטים שיגיעו מסוריה, ויחד איתם העולם השפוי והמאורגן יחויב לסייע לגל של כחמישה עשר עד כעשרים מיליון פליטים. גל כזה של פליטים עלול להפוך מדינות באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית, באסיה ובאפריקה, לאזורים של אסון כלכלי, בלגן חברתי ומערבולת פוליטית. ותודה לאיראן ולמי שחיזק אותה בשנים האחרונות.

מה הפיתרון?

במהלך השיחה שניהלתי עם השיח' אלעזאוי שאלתי אותו מה הפתרון שהוא ומפלגתו מציעים כדי להציל את הסונים בעיראק ולגרום להם לרצות להישאר במולדתם. התשובה שלו הפתיעה אותי: "פתרון האמירויות". הוא בטוח שהפתרון האמיתי והיחיד המסוגל להציל את הסונים בעיראק מטיהור אתני הוא חלוקת המדינה למדינות אזוריות (נוסח ארה"ב) או קנטונים (כמו בשוויץ) שכל אחת תיהנה מאוטונומיה גדולה בענייני פנים, ועיראק תהפוך למדינת פדרציה עם שלטון מרכזי רופף, ואמירויות שכל אחת מנהלת את חיי הקבוצה החיה בה.

כל אמירות, על פי אלעזאוי, תנהל את חייה בעצמה, בלי שאמירות אחת תתערב בענייניה של אמירות אחרת. בכל אמירות ישלטו השיח'ים המקוריים של המשפחות החיות בה, על פי המסורת החברתית של האוכלוסייה. מצב זה, לדבריו, ייצור יחידות הומוגניות, יציבות, שתחיינה בשלום ובשיתוף פעולה עם היחידות השכנות למען תועלת הכלל.

"פתרון האמירויות" יעניק גם לכורדים בצפון עיראק ממשל עצמי שלהם, דבר שיהפוך למיותר את הקמת המדינה הכורדית העצמאית שתעלה עליה את חמת האיראנים, התורכים והערבים, דבר שיביא לסכסוכים, למלחמות ולשפך דם. רק לשם ההמחשה, עלינו לזכור שהחבל הכורדי בצפון עיראק מכותר ומוקף במדינות שאינן שותפות לחלום העצמאות הכורדי, ואין לו מוצא לים. אם הן תעשינה יד אחת נגד המדינה הכורדית, אם תקום, וימנעו מעבר אנשים וסחורות ממדינה זו ואליה, לא תהיה לאזרחיה אפשרות לקיים חיים מסודרים: איך היא תייצא מוצרים ונפט? איך תייבא את מה שהיא צריכה לייבא מחו"ל?

לכן, במסגרת הרפורמה השלטונית בעיראק והפיכתה למדינת אמירויות, גם הכורדים יזכו לאוטונומיה ברורה ומשמעותית, וזו תחסוך מהם ומשכניהם מלחמות ומאבקים. אז איפה הבעיה? איראן, שלא תסכים לפתרון האמירויות אחרי שהצליחה להשתלט על עיראק, אלא אם כן היא תיאלץ להסכים לו. ומי הכוח היחיד בעולם היכול לאלץ את איראן בעניין כלשהו? ארה"ב כמובן.

שיח' אלעזאוי מוכן לצאת בכל רגע לארה"ב בשביל להסביר למקבלי ההחלטות האמריקנים את ההיגיון העומד מאחורי תכנית השלום שלו עבור עיראק, ואת התועלת שתצמח לעיראק ולכל מדינות העולם מיישומה. אלא שהאמריקנים עסוקים בארבעה דברים אחרים: צפון קוריאה, היחסים בין הימין והשמאל בארה"ב, מי יתפטר או יפוטר השבוע מהצוות של טראמפ ואסונות טבע כמו הוריקנים, טורנדו וההצפות ביוסטון בשבוע הנוכחי. אז למי באמריקה יש זמן, קשב וסבלנות לעשות משהו בעניין עיראק, שבע שנים אחרי שהצבא האמריקני יצא ממנה כדי לא לשוב אליה עוד?

אמירויות גם במדינות אחרות במזה"ת

גם אפגניסטן מהווה מקור לכאב ראש לאמריקנים רבים, בעיקר בתקשורת ובמערכות הביטחון, המודיעין והצבא, שכן המעורבות בת שבע עשרה השנים, הדם האמריקני שנשפך במדינה כושלת זו והכסף האדיר שהושקע בה, לא הניבו את הפרות המקווים בגלל סיבה אחת עיקרית: האמריקנים מנסים בכל כוחם לשמר את המדינה האפגאנית המלאכותית, שיצרו הבריטים והרוסים במאה ה-19, למרות שמדינה זו מפולגת ומשוסעת בעיקר על רקע אתני. עובדה זו מונעת היווצרות עם אחד הומוגני ומלוכד, וכל השאר – דם, דמע ואש – הוא התוצאה.

אילו היו האמריקנים ובעלי בריתם מפרקים את הישות הלא לגיטימית ששמה אפגניסטן ומקימים במקומה מדינות – עצמאיות או אוטונומיות – שתחיינה כל אחת את חייה כאמירות על בסיס המשפחות המקומיות ותחת ההנהגה הלגיטימית של ראשי המשפחות והשבטים, ייתכן שהיום הייתה אפגניסטן ארץ של שלום, שלווה וקיום משותף של הקבוצות הדתיות, העדתיות, המשפחתיות והאתניות, שכל אחת חיה את חייה ועוזבת את כל האחרות לחיות את חייהן בשלום.

המעניין הוא שפתרון האמירויות יכול בהחלט להיות מיושם בשבע ערי יהודה ושומרון, בנוסף על האמירות שקמה בעזה לפני יותר מעשר שנים. אינני מאוהב בשלטון חמאס, אבל עזה היא מדינה מכל בחינה מעשית, ועל ישראל להרתיע באופן אפקטיבי ואמין את הכנופיה הג'יהאדיסטית שהשתלטה על הרצועה. הקמת אמירויות בערי יהודה ושומרון תביא לתושביהן יציבות, שלוה ושגשוג, ולישראל – שלום.

פתרון האמירויות יביא מזור גם לתחלואיה של ירדן, כשזו תחולק לאמירות פלסטינית, אחת או יותר, ומנגד אמירויות לבדווים, כשהמלך הופך לדמות סמלית, כמו מלכת בריטניה. סודאן כבר התפרקה לשתי מדינות ושתיהן חייבות להתחלק לאמירויות יותר הומוגניות, דבר שיביא ליותר יציבות במדינה שסועת מלחמות ורווית דם זו.

גם בתימן, שבה החברה שבטית לחלוטין, יכול פתרון האמירויות להביא ליציבות ולמשילות גדולה יותר משלטון מרכזי שנכשל לחלוטין, וכישלונו זה מביא אלפים רבים של אזרחים לרעב, למחלות, לסבל ולמוות.

חלומו של שיח' וליד אלעזאוי, שאני מסכים איתו לחלוטין, יכול בהחלט להיות עיקרון שעל פיו יפעל העולם כדי לפתור את בעיות המזרח התיכון. אילו ננקט פתרון זה בסוריה לפני חמש שנים, ייתכן מאוד שרבים מחצי מיליון ההרוגים במלחמת האזרחים היו חיים היום.