ולפעמים, החגיגה נמשכת

אני אוהד בית"ר ירושלים, ואשאר כך עד יומי האחרון. אינני גזען, וכל שחקן טוב שיכול לתרום לבית"ר מבחינה מקצועית – אהלן וסהלן.

ניסן צור , כ"ד באלול תשע"ז

ניסן צור
ניסן צור
צילום: עצמי

כלי התקשורת בארץ ו"חובביה" של בית"ר ירושלים התעוררו לבוקר נפלא מבחינתם.

היועץ המקצועי של בית"ר ירושלים, אלי כהן, פוטר או התפטר מתפקידו (תלוי את מי שואלים) בעקבות ההתבטאות שלו בראיון כי "לא יביא שחקן ערבי לבית"ר", וכל מי שאינו אוהד בית"ר לא החמיץ את ההזזדמנות על מנת לחזור שוב על הטענה המגוחכת כי "בית"ר קבוצה גזענית".

אז זהו, שלא.

אני אוהד בית"ר ירושלים כמעט 40 שנה. ליוויתי את הקבוצה בכל רחבי הארץ, שמחתי עד כלות, חגגתי, בכיתי, כעסתי, ועברתי רגעים מאושרים ועצובים בגלל האהבה הבלתי מתפשרת לקבוצה שלי.

כמו רבים מחבריי אין לי שום בעיה שיביאו שחקן ערבי, מוסלמי, דרוזי, בדואי או צ'רקסי לבית"ר. הקריטריון צריך להיות אחד ויחיד בלבד – האם הוא מתאים מבחינה מקצועית לקבוצה. לא דתו. אלו שדורשים מבית"ר "החתימו שחקן ערבי על מנת להוכיח כי אתם לא גזענים" – אלו הגזענים האמיתיים מבחינתי, אלו שדורשים לבצע העדפה של אדם מסויים רק בגלל דתו. בית"ר תרד ליגה, האוהדים יכאבו ויסבלו? מה זה משנה, העיקר שבית"ר החתימו שחקן ערבי ו"הוכיחו" לקרן החדשה לישראל ושאר חברה מרעיה שאנו לא גזענים.

הרי מה תכליתה של קבוצת ספורט, מבחינת אנשי השמאל הקיצוני? להגיע להישגים ספורטיביים, חלילה? כמובן שלא. תפקידה הוא להוכיח להם, לאנשי השמאל, אלו שמחרימים את שרת התרבות רק כי היא נוגדת את דעתם, אלו שאינם מוכנים להכניס אותם לאולם הטקסים שלהם, כי אנחנו, בית"ר ירושלים, לא גזענים. מה שמותר להם, לא להכניס לביתם את מי שמתנגד להם, אסור לנו. הצביעות בהתגלמותה.

ועכשיו קצת דוגמאות לצביעות שהשתלטה גם על השיח הציבורי בנושא בית"ר והגזענות. שמעתי את רון קופמן שואל בתוכנית הספורט של "רדיו ללא הפסקה" את השאלה "מה היה קורה אם ראשי קבוצה בגרמניה, איטליה או צרפת היו מודיעים כי אינם מוכנים להחתים שחקן רק בגלל שהוא יהודי???". שאלה טובה. רק שקופמן וחבריו באולפן ובכלי התקשורת בארץ, שאת נטייתם הפוליטית כולם יודעים, "שכחו" להזכיר כמה עובדות קטנות שנוגדות את האג'נדה שלהם. לדוגמא – כמה שחקנים ערבים או מוסלמים הצהירו כי הם מוכנים לבוא ולשחק בבית"ר ירושלים? כאשר כבר היו אחד או שניים שהתבטאו כך, הם ספגו איומים מהסביבה שלהם ו"הסבירו" להם בצורה בלתי מתפשרת שעליהם לחזור בהם.

שאלה נוספת, שכמובן "נעלמה" מפיהם של אותם אנשי תקשורת, שמיהרו לנצל את הראיון של אלי כהן למטרותיהם הפוליטיות. כמה יהודים ביצעו לאחרונה פיגועי טרור בגרמניה, איטליה או צרפת? כמה יהודים התפוצצו שם באוטובוסים, כמה יהודים ביצעו פיגועי דקירה או פיגועי דריסה? אם יהודי איטליה, גרמניה או ספרד היו מקבלים את כל הזכויות וההטבות באותן מדינות, ובתגובה חלק מהם היה מבצע פיגועי תופת פעם אחר פעם ורוצחים חפים מפשע – אני מודיע כאן: אין לי שום בעיה שקבוצות ספורט היו מחרימות את אותם "יהודים" שרצחו חפים מפשע.

אני מבין את הרצון של אנשי השמאל לראות את המציאות תחת משקפיים ורודות ולשכנע את עצמם כי אנו נמצאים ב"מזרח תיכון חדש" (ספרו את זה לאנשי דעאש. הם עדיין לא שמעו על כך) אבל העובדות הן כי יהודים ומוסלמים עדיין נמצאים בסכסוך דמים של עשרות שנים, סכסכוך שלצערנו עדיין לא נפתר וככל הנראה לעולם לא ייפתר, וחלק גדול מהמוסלמים היו שמחים לזרוק את כולנו לים. כן, גם את רון קופמן וחבריו שתוהים על "הגזענות" של בית"ר נגד אותם מוסלמים אוהבי אדם.

אני אוהד בית"ר ירושלים, ואשאר כך עד יומי האחרון. אינני גזען, וכל שחקן טוב שיכול לתרום לבית"ר מבחינה מקצועית – אהלן וסהלן. גם מוסלמי. הדת שלו איננה מעניינת אותי, אך ורק יכולתו המקצועית. אבל כל עוד אינני דורש מאחרים "הכניסו מוסלמים לביתכם על מנת להוכיח לי כי אינכם גזענים", אני לא בטוח שלאחרים ישנה הזכות להציב לנו דרישה דומה.   

ואגב, על פי הפרסומים אחת הסיבות לפיטוריו של אלי כהן היה טלפון זועם שקיבל אלי אוחנה מבית הנשיא, בעקבות ההתבטאויות של אלי כהן. כמה טוב לדעת שנשיא המדינה שלנו הוא אדם כה מוסרי. כעת, אנו רק צריכים להמתין לשיחת טלפון דומה ליו"ר הכנסת אחרי התבטאויות דומות של חניו זועבי או אחמד טיבי. אתמול הודיע גברי לוי מ"הגשש החיוור" כי לא יסכים להופיע "בשטחים הכבושים" ולמעשה הודיע כי הוא מחרים מאות אלפי יהודים. מישהו שמע את הנשיא?