אוי מה היה לנו

הרב מאיר גולדמינץ , כ"ו באלול תשע"ז

הרב מאיר גולדמינץ
הרב מאיר גולדמינץ
צילום: עצמי

בימים האחרונים שמענו שחה"כ יגאל גואטה מסיעת ש"ס, השתתף ב"חתונה" אסורה של קרוב משפחתו.

הוא לא אמר שזה בסדר, הוא לא גיבה את העניין, וגם לא נתן לו במה. הוא הלך כאדם פרטי, וקיווה שהדבר ישאר ברשותו הפרטית.

משנודע הדבר נודעו ברבים. חבריו ורבותיו לא עברו על כך בשתיקה. במפלגתו ראו את הדבר כחציית קו אדום. הם טענו, שאין מקום לשום אדם שומר תורה ומצוות להשתתף ב"חתונה" שהתורה מגדירה אותה כתועבה, "חתונה" אשר בעצם קיומה מכריזה, כי בעלי ה"שמחה" ממסדים קשר של איסורים חמורים ביותר, "חתונה" המרימה יד בתורת ה', ומכריזה כי ה"זוג" יעבור על איסורי מיתת בית דין באופן שיגרתי וקבוע.

בהתאם לכך, ראשי המפלגה ומועצת חכמיה החליטו, כי המשתתף אינו יכול עוד לייצג את ציבור שומרי התורה והמצוות, וממילא אינו יכול לכהן בכנסת מטעם מפלגה דתית.

רבים מקווים כי חה"כ יגאל גואטה יכיר בחטאו וינחם על רעתו, ואז תשובתו תתקבל והוא יוכל לחזור לתפקידו. אך כל עוד לא עשה זאת, יהיו מבין מועצת החכמים של תנועת ש"ס, שיעמדו בכל תוקף כי יגאל גואטה לא ייצג את מפלגתם בכנסת.

לבושתנו ולחרפתנו ראש מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, מעסיק דוברת השייכת ל"קהילה" הלהט"בית.

העסקת דוברת אינה אירוע חד-פעמי דוגמת השתתפות בחתונה, אלא זהו דבר מתמשך וקבוע, והנכונות לקבל את העניין ולתת לו לגיטימציה, הרבה יותר משמעותית.

מעבר לכך, דוברת גם אמורה לייצג בפני הציבור הרחב את עמדות המפלגה והעומד בראשה, כלומר את עמדותיו של רוב הציבור הדתי-לאומי, כולל עמדתנו בסוגיה הלהט"בית, תמהני כיצד מי שחוטאת בתחום זה, תוכל לייצג את עמדת התורה בעניין.

לפני כמה שבועות אותה דוברת "יצאה מהארון". בכתבה עימה בעיתונות היא הצטרפה למאבק של ה"קהילה" ה"גאה", וסיפרה ברבים שהיא חיה עם בת זוג, והן מגדלות יחד שני ילדים. בזמנו, התקשורת ה"מגזרית" מיעטה לעסוק בפרשיה, ולכן הציבור הדתי לאומי לא היה מודע לגמרי לעומק השבר. יחד עם זאת, הרב ישראל רוזן פרש מהבית היהודי עקב העסקת דוברת זו. נפתלי בנט, לעומתו, גיבה אותה באופן ברור:

"מצאתי בן אדם נפלא ודוברת מקצועית" הוא אמר, והוסיף "אני מעריך אנשים לפי אופיים ולא לפי דתם, צבע עורם או נטייתם המינית. אני מקווה שכך ינהגו כולם".

למען הסר ספק, נפתלי בנט לא תמך בעצם האיסור, אך גם לא רואה בו בעיה חמורה. בעיניו, זה כלל לא נושא שצריך להתחשב בו. גם אם אדם מקים "משפחה" החיה באופן "הפוך", ומשתתף ב"מאבק" להקמת "משפחות" מסוג זה, שחייהם כוללים איסורי תורה מהחמורים ביותר, לדידו של נפתלי בנט, הדבר אינו מעלה ואינו מוריד.

נפתלי בנט מעריך אנשים לפי אופיים, וגם אדם שחוטא ומחטיא יכול להיות אדם "נפלא". חבל רק שהמושג "נפלא" של נפתלי בנט, שונה מהמושג "נפלא" של התורה.

אני יודע, שיש בציבור שלנו הרבה ביקורת על תנועת ש"ס, ובצדק! אין צורך להאריך בה כעת, כי כמעט כולנו שותפים לה. אבל חובתנו לזכור, כי תורף הביקורת היא, שתנועת ש"ס במעשיה ובעיקר של העומד בראשה, אינם מייצגים את התורה באופן ראוי, ואנו סוברים שראוי לייצג את התורה באופן יותר מכובד.

בסוגיית הלהט"ב יש לתורה עמדה ברורה ביותר. לא צריך להיות תלמיד חכם כדי לדעת אותה. סוגייה קריטית זו, עבור נפתלי בנט אינה מעלה ואינה מורידה. אין לו בעיה שדוברת שתייצג את עמדתו תחטא בתחום זה, ואף תפרסם את חטאיה ברבים, ותצטרף למאבק של קהילת החוטאים. נפתלי בנט אף מקווה, שכמוהו ינהגו כולם.

האם אחד כזה יכול לייצג את הציבור הדתי לאומי, ולכהן בכנסת מטעם מפלגה הדתית לאומית?

אציין, כי כלל לא נכנסתי במאמרי זה לשאלת כמות הקולות בקלפי, והרחקת ציבורים שלמים מהצבעה לבית היהודי. אין זה משנה כלל אם נפתלי בנט מביא יותר קולות, או שמא דווקא הרחקתו מן המפלגה תביא יותר קולות. גם אם נניח שבזכות כוחו האלקטורלי וקסמו האישי של נפתלי בנט ננסק בקלפי עד שחקים, המחיר כבד מאוד. משמעות הדבר תהיה, שאולי מפלגתנו תקבל יותר מנדטים, אך היא תפסיק להיות מפלגה דתית לאומית. האם שווה (אולי) לגדול, כאשר אנחנו מפסיקים להיות אנחנו, ומאבדים את זהותנו?