השליטה האנושית

כשאובססיית השליטה האנושית מתרסקת ונשטפת למול המציאות.

אבינועם הרש , כ"ח באלול תשע"ז

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

בשבוע שעבר ציינו בארצות הברית וברחבי העולם 16 שנים לפיגועי 11 בספטמבר: אחד מהסרטונים שחרכו את הרשת בעקבות הפיגוע נקרא  'האיש הנופל'.

רואים שם בשוט אחד ובתקריב מחריד במיוחד את סיפור נפילתו של איש מעונב ששאריות חייו נוזלים ממנו מהקומה המאה עד שמתנפצים לרצפה. אני זוכר שניסיתי להבין מה כל כך מהפנט בשוט הזה, שמגלם בתוך כמה שניות את תמצית סיפור החיים ומה שמעבר להם:

זה לא שהייתי סדיסט או נהניתי לראות מוות של אדם בסלואו מושן. תשכחו מזה. פעם אחת נתקלתי בסרטון זוועה של דאעש שלא יצא לי מהראש שנתיים ומאז אני מתרחק מהחומר הזה כמו מאש. אבל מבחינתי, הסרטון הזה היה הביטוי הויזואלי והמוחשי ביותר של 'ונתנה תוקף'.

אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר,  וְסוֹפוֹ לֶעָפָר בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלום יָעוּף.

לא יודע אפילו מה השם הפרטי של האדם הזה שהגורל זימן אותו לככב כסמל של מופע הסיום הטרגי והמרהיב ביותר אי פעם של השנה.

נפילה שמסמלת את התרסקות פסגת הציוויליזציה ושאיפת השליטה האנושית:

היה לי פעם חלום להיות כמו אנשי מרכז הסחר העולמי: המחשבה שכל העולם בכף ידך, לחיצות הידיים של גברים שהרגע סגרו עסקאות של מיליוני דולרים אם לא למעלה מכך.

ריח המצליחנות, הקירות שספוגים במרוץ החיים של אלפי גברים ונשים צעירים שימכרו כליה בשביל להשיג שותפות באחת הפירמות הגדולות בעולם של עורכי דין, רואי חשבון וכל מיני קרנות של הון סיכון ששטיח גדול מרפד את המשרדים שלהם שמצוידים בריהוט מעץ מהגוני, בחולצות שלהם מונחים עטי 'מון בלאן' במחיר יחידה ששווה לשכר דירה של חודשיים בנחלאות ובחניון מכונית הפורש היוקרתית מחכה להם. אלוהים, כאלו חיים בדיוק רציתי.

אדם לאדם בונקר

בעוד הטור נכתב הוריקאן 'הירמה' שגדולה כמו צרפת או טקסס, והקוטר שלה מגיע ל800 ק"מ של רוחות בעלות 200 קמ"ש ממשיכה להכות ולהרוס, להשמיד ולמחוק כמעט כל דבר שבא בדרכה.

אחת הישראליות שיתפה וסיפרה בעקבות החשש: "כל אחד צריך לדאוג לעצמו פה אין את פיקוד העורף כמו בארץ". ארצות הברית של אמריקה. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. סמל הקפיטליזם הטהור ביותר: לא סתם מרוח להם על הדולרים: "אין גוד ווי טרסט" (באלוקים מבטחנו).

אלוהי הכסף מעולם לא היה ממשי ונושם יותר. אם יש לך ממנו, אז ידבק בך הצלם אלוהים שלו.

אם לא, כדאי שתתחיל להתפלל, כי אף בן תמותה ככל הנראה לא יעזור לך. מסתבר שהאחווה והסולידריות האמריקאית הולכים נהדר עם 'ביג מק' שמרוח במניונז וימבה קטשופ. אבל כש'אירמה' קופצת לבקר: אדם לאדם....בונקר.

ואף מילה על גאווה ועל כך שבישראל הקטנה שלנו המדינה בחיים לא הייתה מפקירה בצורה מופגנת ומובנת כזו את אלו שאין להם. בטח לא ככה.

ושוב המראות של 11 בספטמבר ושוב המראות של ההרס והשיטפונות של 'אירמה' ואולי אין דרך מזוקקת יותר בכדי לגעת בנקודה כמו הדוגריות המפורסמת של דונלד טראמפ שצייץ בטוויטר:

"אירמה מגיע, שאלוהים יברך אותנו".

רוצה לומר: כי אנחנו, המעצמה החזקה והמאורגנת ביותר בעולם, מובילת רעיון אובססיית השליטה האנושית, לא נוכל באמת לעזור לכם בכלום, אלא רק להצטרף לחוסר האונים הקולקטיבי שלנו, בני המין האנושי ולצפות באיתני הטבע ששוב פעם זועקים:

הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ׃ י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה־דָּֽעַת׃ אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם׃ בְּכָל־הָאָ֨רֶץ יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם 

אי אפשר שלא לחשוב שוב פעם  איך חז"ל בחכמתם הקדימו את זמנם עם העיקרון החוזר ברוב תורות הצמיחה וההתחדשות העכשוויים :

"תנן התם, רבי אליעזר אומר: שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? אמר להן: וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה." (גמרא, קנג א).

תחיו כל יום כאילו הוא הולך להיות היום האחרון שלכם. אל תחכו לרגע האחרון, תדאגו שהאנשים האהובים עליכם ידעו שאתם אוהבים אותם. אל תשחיתו זמן על שטויות תסכול הבלים וצער.  החיים פשוט  קצרים מידי:

מגדלי התאומים, הוריקן, או כל גורם אחר שמפקיע את השליטה מהחיים שלנו ומוכיח לנו מדוע  כל יום הוא אשכרה מתנה מדהימה והזדמנות נפלאה שלא מובנת מאליה.

מתנה שרק לכבודה אנחנו צריכים להרים כוסית, להגיד לחיים ולהבין שקבלנו עוד יום, שבו הבריאה מחכה לשליחות המיוחדת שרק אנחנו  נוכל למלא.

לחיים!