הגשש הע(!)יוור

אדם הקורא למולדתו ההיסטורית בכינוי "שטחים" ולא בשמות האמתיים של חבלי הארץ, מוכיח את היחס הפנימי שלו לעבר שלו ולמעשי אבותיו.

מאיר גרוס , כ"ט באלול תשע"ז

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

כמה צחקנו ממערכוני הגשש החיוור. בימים ההם אי אפשר היה לעשות חידון בידע על המערכונים והשירים, כי כולם- ממש כולם- ידעו אותם בעל פה.

כאשר השלישיה שרה את "מים לדוד המלך" שרנו איתם, בלי ששמנו לב שהמלך הזה מלך דווקא בחברון, ושבעצם מדובר במלך דאוד, (על פי שירו הנפלא של אלתרמן על "ארץ ערבית" שנכתב עקב ההצהרה "פלשתינה היא ארץ ערבית ואין לזרים כל חלק בה". וכותב אלתרמן בין השאר "העיר השוקטת אל קודס, שחנה בה המלך דאוד") ששלט ב"שטחים" ומי יודע מאיזה מעיין גנבו גיבוריו את המים שהביאו להרוות את צימאון מלכם האהוב.  
גברי בנאי, ששעשע אותנו - עם חבריו לשלישיה האגדית של הגשש החיוור- בישראליות הנפלאה שלהם, יצא לתקשורת בהכרזה שהוא מחרים את "השטחים" . הוא לא רוצה להופיע במקום שלא אוהבים אותו, טען. האמת שזה נראה כעוד בדיחה במערכון.

שהרי דווקא הישראלים שביהודה ושומרון מאוד אוהבים- ובעצם אהבו-  אותו. מי שאינו אוהב אותו אלו השכנים הערבים שלהם. למעשה, צריך ללמד את הבדרן המקצועי שגם באום אל פחם, סחנין ויפו, לא אוהבים אותו. אז מעניין אם הוא מגיע לשם. נזכיר לו שגם בצרפת ובריטניה, שוודיה וגרמניה ממש לא מחבבים אותו.

זה בכלל מוזר שהוא סבור- על פי דבריו בתקשורת - שאמירותיו מהווים איזושהי צוואה רוחנית של מוביל דעת קהל או איש רוח ענק. אם הוא לא רוצה לבוא, שלא יבוא. יש לנו די והותר מה לעשות בזמן הפנוי שלנו. השאלה היא אם גברי מבין את מה שהוא אומר. כי נראה שאת הטקסט הזה הוא כתב בעצמו ולא כותב מוכשר כלשהו.

אדם הקורא למולדתו ההיסטורית בכינוי "שטחים" ולא בשמות האמתיים של חבלי הארץ, מוכיח את היחס הפנימי שלו לעבר שלו ולמעשי אבותיו. ולא נקשה עליו בבקשת הסבר להבדל בין בית אל לבין  חיפה ועכו.  

את האיש הזה, השטן כבר ניצח. וכך כותב אלתרמן :

אז אמר השטן: הנצור הזה

איך אוכל לו,

אתו האומץ וכשרון המעשה...

רק זאת אעשה: אכהה מחו

ושכח שאתו הצדק.