מהי חוכמה?

החכם אינו מי שיושב במגדל השן, עסוק במושכלות ובהשגות נישאות ומדבר בשפה המובנת אך ורק ליודעי ח"ן, אלא הוא נטוע במציאות, וחוכמתו מניעה תנועה מעשית

ראובן ריבלין , ה' בתשרי תשע"ח

ראובן ריבלין
ראובן ריבלין
צילום: מארק ניימן, לע''מ

אחרי שירת האדם של תהילים, אנחנו עושים את הצעד הראשון אל תוך ספר משלי. אם ספר תהילים הוא קולו וזעקתו של האדם, הרי שספר משלי חוזר להתבונן בדברים במבט רציונלי יותר, לכאורה.

לפי המסורת, ספר משלי נכתב בידי שלמה המלך, החכם מכל אדם. ועל כן, בהתאמה, נחשב הספר לספר החוכמה היהודית. וכשאנחנו שומעים "חוכמה", אנחנו מיד חושבים על השכל. כלומר, אחרי ספרו של הלב, הנה מגיעה החשיבה ש"תיישר" אותנו חזרה. אבל מהי חוכמה?

ישנה חוכמה שמשמעה אינטלקט ופיקחות, ידע ויכולת הסקה של דבר מתוך דבר; ישנה חוכמה שמשמעה חוכמה מעשית וטכנולוגית, חוכמת פיתוח; וישנה חוכמה שעניינה תורת המוסר, דרכי האתיקה ונורמות ההתנהגות, החוכמה שמורה לאדם את נתיב העשייה שדרוש לו כדי למצוא חן בעיני אלוהים ואדם.

כל דרכי החוכמה הללו נמצאות בספר משלי, אך פסגתו היא החוכמה האחרונה – החוכמה במובנה המוסרי. זו שקושרת בין נפש האדם ובינתו, למעשיו בעולם הממשי. כך מלמד אותנו שלמה המלך, החכם מכל אדם, בפרק ד: "שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים: בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר: הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ: בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים".

תכלית החוכמה, מלמד אותנו ספר משלי, היא המעשה: ההליכה במעגלות היושר והצדק וההימנעות מדרך הרשע ומציר העוול והרוע. החכם אינו מי שיושב במגדל השן, עסוק במושכלות ובהשגות נישאות ומדבר בשפה המובנת אך ורק ליודעי ח"ן, אלא הוא נטוע במציאות, וחוכמתו מניעה תנועה מעשית:

הוא תובע לחון את הדלים ומתרה לא לאטום את האוזן משוועתם וזעקתם; הוא מזהיר את תלמידיו מרצח ומגניבה, מניאוף ומשכרות, הוא דוחה את העצלות ושולח אותנו אל הנמלה, ללמוד ממנה נמרצות ועמל, חריצות והתקדמות; הוא יוצא נגד הקנאה, שאותה הוא מכנה "רקב עצמות", נגד הגאווה ונגד הקמצנות ומזכיר את חרדת הקודש שיש לנהוג בלשוננו, שהרי מוות וחיים ביד הלשון; הוא מדבר רבות על ערכה של הרעות והאהבה עד כי "יֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח".

והוא מסיים בשיר האהבה הנצחי לאשה, שיר הלל לעשייה היומיומית, למעשים הגדולים שמהם נבנים חיינו. שיר ה"אשת חיל" הנודע.

כי בנקודת הסיום וההתחלה של כל חוכמה, מלמד אותנו שלמה המלך, נמצאת היכולת לראות, להוקיר, להודות ולהלל את מי שיודעים לבנות חיים ומציאות. כאן, בעולם הזה.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך