שלא יהיה צום קל
שלא יהיה צום קל

לא רוצה שהצום יעבור לי מהר. לא רוצה שהצום יהיה לי קל.

לא, אינני מזוכיסט או משוגע אלא יהודי נורמלי.

איזה פספוס זה לעבור את יום כיפור כשאתה רק מחכה לסוף היום. במקום לנסות לשנות את הגישה ליום ממשיכים להתייחס אליו כאילו זה אירוע טראומטי שנכפה עלינו ובכך מוציאים את כל החשק וההתלהבות מהיום הכי קדוש בשנה.

אפשר להתייחס ליום כיפור אחרת, אפשר להפוך אותו ליום שמח מאוד. אם אדם עובר את התהליך הנכון אז יום כיפור הופך להיות בין הימים הכי משמחים בשנה, "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויום הכיפורים" (תענית כו א). לא כתוב שיום כיפור היה יום טוב אלא שהוא היה היום הכי טוב בשנה ביחד עם ט"ו באב.

אז מה כל כך מדהים ביום כיפור??

מכירים את הלכלוך הקטן הזה שנמצא בלב? אותו חסרון שאנחנו סוחבים בתוכנו מאז הילדות. לפעמים הוא פורץ החוצה ואז אנחנו מאוכזבים מעצמנו שעדיין לא עשינו איתו משהו. זה אותה גיבנת שמפריעה לנו לעמוד זקופי קומה ותמיד גורמת לנו להרגיש שיש לנו בעיה שלעולם לא נפתור אותה.

החיסרון הזה רודף אחרינו ומפיל אותנו פעם אחר פעם בכל מסגרת בחיים. אם היית מפוזר בגן אתה שוכח לעשות שיעורי בית בבית הספר, להתכונן לבגרות, לא מגיע למסדרים בצבא בזמן, לא מספיק להירשם לקורסים באוניברסיטה בזמן ונמצא במריבה תמידית עם המנהל בעבודה שלך על החוסר סדר שלך.

כל אחד מאיתנו סוחב בעיה אחרת והאתגר הגדול הוא להשתחרר. להסתכל לחסרון בלבן שבעיניים ולהודיע לו שאתה משתחרר מבית הכלא שהוא בנה. ביום כיפור אנחנו חווים את שיא התהליך של היציאה לחרות. אנחנו לא משועבדים לכלום. לא חייבים אפילו לאכול. מגלים בתוכנו יכולות שלא דמיינו שהם קיימות בתוכנו.

מיום כיפור יוצאת בשורה מדהימה, תהיה חופשי!