להוציא מתוק מעז

תיירות יהודית וישראלית בגרמניה צריכה לשים את הדגש על אתרי הזיכרון וההנצחה, ולא לראות בגרמניה עוד אתר של תיירות ובילוי.

ד"ר רון בריימן , י' בתשרי תשע"ח

עצמי

הכותרת הראשית של "ישראל היום" (25.09.17) זעקה: "יהודי גרמניה: נחשוף את פני הקיצונים", ובהמשך: "בכירים בקהילה הביעו חשש מההישג של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הקיצונית". מדוע לחשוש? האם יש הצדקה לחשש, ואולי יש כאן דווקא אתגר והזדמנות?

בשנות השלושים של המאה העשרים עלה הימין הקיצוני לשלטון בגרמניה, אירוע שהוביל למלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה. היהודים לא קראו את הכתובת שעל הקיר, סירבו לראות את הסכנה בגרמניה "הנאורה והתרבותית", ולא עזבו את גרמניה ואת אירופה כל עוד הדבר היה אפשרי. התוצאה: ששה מיליון קורבנות יהודיים בשואה. באותן שנים לא היתה ליהודים מדינה, וארץ ישראל היתה נתונה תחת הכיבוש הבריטי האטום והעוין, שמנע עלייה והצלה של יהודים.

שמונים שנה אחרי, המצב שונה לחלוטין: סכנת הימין/השמאל הקיצוני באירופה הולכת ועולה. השמאל הקיצוני איננו פחות אנטישמי מאשר הימין הקיצוני. ההבדל הוא ששערי אירופה (עדיין) פתוחים, הכיבוש הבריטי הסתיים וליהודים יש מדינה עצמאית וחזקה.

על כן, אל לה לממשלת ישראל – ראש הממשלה, שרת העלייה והקליטה וכל שאר השרים – להצטרף למקהלת החוששים, המזועזעים והמגנים לנוכח המגמות הפוליטיות הנחשפות באירופה. במקום לחשוש יש לקרוא בקול צלול וברור ליהודי גרמניה, צרפת וכו' לעלות לישראל, וכמובן לנקוט בכל הצעדים הדרושים לקליטתם. במקום להזדעזע יש להציע להם את ישראל, במקום להיות מופתעים אם יחליפו גולה בגולה, ובמקום לעלות ארצה ינדדו לארצות-הברית, קנדה ואוסטרליה.

תגובת ישראל צריכה להיות בראש ובראשונה במישור הערכי: שלילת תופעת הירידה בכלל והירידה לאירופה בפרט, קל וחומר לגרמניה ולברלין. בהקשר זה ראוי לזכור את מורשת רבין האמתית שהגדיר את היורדים כ"נפולת של נמושות".

מנהיגות ציונית אמתית אסור לה להתייחס בהשלמה ובסלחנות עם תופעת הירידה, עם הרדיפה אחרי דרכונים אירופיים, עם השקעות בנדל"ן בבירת גרמניה, ועם נסיעותיהם של צעירים לבילויים בברלין. כל אלה הם היפוכה של הציונות. כל אלה מצביעים על כך שהיהודים טרם נטשו את מקל הנדודים, ושהגולה והגלותיות ממשיכות להיות טבועות עמוק בתוכם.

צעיר הנוסע לבילוי בברלין לא למד דבר מן הסיור במחנות ההשמדה. ישראלי היורד לגרמניה שכח את לקחי השואה. תיירות יהודית וישראלית בגרמניה צריכה לשים את הדגש על אתרי הזיכרון וההנצחה, ולא לראות בגרמניה עוד אתר של תיירות ובילוי.

ממשלת ישראל צריכה ויכולה – ובכך תיבחן – להוציא מתוק מעז, לנצל את המגמות הפוליטיות המתגברות באירופה – משמאל ומימין – ואת האנטישמיות שמתבטאת לא אחת הן בתקשורת והן במדיניות של רבות מממשלות אירופה, ולהפוך נטיות שליליות אלה למנוף לקידום הציונות: ריכוז עם ישראל בארץ ישראל.