פתחת שקי ותאזרני שמחה

הרב דב ביגון , י"ב בתשרי תשע"ח

הרב דב ביגון
הרב דב ביגון
צילום: מרים צחי

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו… חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות" (מסכת סוכה פ"ה). והלל הזקן היה אומר ברוב שמחתו "אם אני כאן - הכל כאן, אם איני כאן - מי כאן"? (סוכה נג א).

כידוע, הלל הזקן היה אוהב ישראל גדול, ודרכם של אוהבים באמת שהם מתאחדים כאחד עד כדי כך שהאוהב משוכנע וחש שהוא והנאהב הם אחד. כשאוהב אומר "אני" הוא מתכוון גם לנאהב שהוא דבק בו כאילו הוא הוא. כוונתו של הלל "אם אני כאן" – "עמי ישראל כאן" – ובשעה שישראל בירושלים ובבית המקדש, מתגלה לעיני נשמתו שבעצם "הכל" כאן, דהיינו, כללות העולם כאן. מתגלה לו האחדות והכללות שבהוויה שיש מלך לעולם ומלכותו בכל משלה "ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" (תפילת מוסף של ראש השנה).

אבל "אם איני כאן, מי כאן?" אין השכינה מתגלה וחושך שורר בעולם.

נכון לעכשיו, אשרינו מה טוב חלקנו שעם ישראל למיליוניו שב הביתה. אנו שבים לארץ ישראל ולירושלים. ולא ירחק היום ונזכה לראות גם עין בעין בבניין בית מקדשנו ומתוך כך יותר ויותר תתגלה לעין כל מרכזיותו, ייעודו וסגולתו של העם הגדול והקדוש אשר הובטח מקדם לאבותינו שנהיה לברכה לאנושות כולה. יותר ויותר יתרבו אורות האהבה והאמונה, ושמחה גדולה תשרור בעולם כשמחת בית השואבה ויותר "שמחנו כימות עניתנו" (תהילים צ טו); "פתחת שקי ותאזרני שמחה" (שם ל יב).

בברכת חג שמח מהמצפה לישועה השלמה  

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"