שוב אותן הזיות שגויות וזמירות ישנות
שוב אותן הזיות שגויות וזמירות ישנות

כמו אותו עוף חול מיתולוגי כך גם הישראבלוף הקרוי "תהליך השלום" מתרומם מדי פעם, זורה חול בעיני האנשים, ושב למקום מרבצו.

שוב אנו עדים לפעלתנות יתר של גורמים שונים בארצות-הברית ובמצרים, אבל חלילה גם בירושלים, שתכליתה להפיח חיים בעובר שנולד מת, זה שכונה על-ידי מולידיו בכינוי המגלומני "תהליך השלום".

יצחק רבין נרצח כאשר החל להתפכח ולהבין שהאנשים מסביבו רימו אותו והפילו אותו למלכודת אוסלו; שלמה בן-עמי משמיע קולות של הכאה על חטא, אם כי לא מספיקים; שמעון פרס הסתלק לעולמו בלי להתנצל על כ- 1500 "קורבנות שלום" שהוקרבו לגולם שיצר; יוסי ביילין, יד שמאלו של פרס, ממשיך לשטוח את הגיגיו בעיתון הנפוץ במדינה, במקום להסתגר בביתו ולהמתין לזימון לוועדת החקירה הממלכתית אשר קום תקום כדי לחקור את הנסיבות שהביאו לקריסת ישראל לתוך "תהליך השלום"; בנימין נתניהו עדיין לא חזר בו מנאום בר-אילן, ועל כן "פתרון" שתי המדינות ממערב לירדן טרם הושלך למקום הראוי לו, פח האשפה של ההיסטוריה.

באווירה הקיימת, הנשיא האמריקאי טראמפ ושליחיו טרם התנערו מ"חזון" שתי המדינות; הנשיא המצרי א-סיסי מנסה לפייס בין אויבי ישראל עבאס/חמאס; "הנשיא" עבאס משלה את עצמו ואחרים שהשלטון ברצועת עזה חזר לידיה של רשות הטרור הפלשתינאית; ממשלת התאומים עבאס/חמאס מנסה לקום מן החול המחורר על-ידי מנהרות הטרור, שמעתה והלאה גם מכחיש השואה מרמאללה הוא שותף מלא להן, וכך יש להתייחס אליו.

ובישראל – דממה והשלמה! בשעה ש"הפיוס" הזה מכוון נגדה ואין לה אינטרס שיתקיים. ישראל הרשמית משדרת השלמה עם ההתפתחויות ומשתפת פעולה עם המתרחש; שיירות של אח"מים – מחבלים בכירים של רשות הטרור הפלשתינאית – עוברות בכבישיה העמוסים כדי להגיע מרמאללה לעזה ובחזרה תחת אבטחה ישראלית, ואמצעי השידור "הממלכתיים" שלה מראיינים בחביבות את נציגי המחבלים. כך אסתי פרז, כך נחמה דואק, כך רינה מצליח, וכך במיוחד רזי ברקאי המסתחבק חדשות לבקרים עם מי שמקומם בכלא ובוודאי לא באולפנים של תחנת השידור הצבאית (המיותרת) של ישראל, הכפופה כביכול לשר הביטחון ליברמן.

ובישראל – לא למדו דבר! שגיאה חמורה נוספת של ראש הממשלה נתניהו, בצד נאום בר-אילן והקפאת ההתיישבות ביהודה ובשומרון ואפילו בירושלים, היתה מחדל עסקת שליט. אבל למרות הדיבורים ולמרות הוועדות שבדקו כיצד על ישראל לנהוג בעתיד, הן ישראל הרשמית והן התקשורת, מדברות על עסקה עם חמאס לפי התכתיבים שלו, כאילו לא נכווינו בעבר בעסקאות מפוקפקות ומשפילות מסוג זה.

ובישראל – ממשיכים להציע את לב הארץ לאויב ולשם כך ממשיכים לקרוא ליהודה ולשומרון בכינוי הנדל"ני "שטחים" ו/או בכינוי "גדה" ששימש את הכובש הירדני במשך 19 שנים. מתי יתעורר שר הביטחון ליברמן, יחייב לקרוא ליהודה ולשומרון בשמותיהם הגיאוגרפיים/היסטוריים, שאינם פוליטיים, ויעדכן את שמות תפקידיהם של מתאם פעולות צה"ל ב"שטחים" ושל כתב גלי צה"ל ב"שטחים"?