הצדיק שהשתובב כנער

הרב נתנאל יוסיפון , י"ח בתשרי תשע"ח

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
עצמי

בחג הסוכות חל יום ההילולא (יח' תשרי) של רופא הנפשות הגדול רבי נחמן מברסלב זיע"א. כגדולי עולם נוספים, היה גם רבי נחמן מברסלב – 'איש עתיד'. אדם גדול, שתורתו ודבריו העמוקים הקדימו את דורו, וכך בימי חייו היו תלמידיו מועטים, אך לאחר שנים רבות, בדורנו, כשהגיע הזמן שאליו היו מכוונים דברי תורתו, פרצו דבריו והפכו לנחלת ציבור רחב. (כדברי רבי נתן ב'חיי מוהר"ן' קלח – "וכן כמה דברים, שהוא התחיל בראשונה ואחר כך הורגל העולם אחריו").

ידוע, שרבי נחמן מחזק ומנחם את בני דורנו. ידוע, שרבי נחמן יורד לעמקי הנפש של בן דורנו. ידוע, שרבים מבני דורנו שבים בתשובה לאבינו שבשמיים דרך תורתו העמוקה של רבי נחמן. ידוע גם, שרבי נחמן היה אומן הסיפורים העמוקים, ובכך סלל דרך לכל מי שמחפש להלביש דבריו באופן המתאים לציבור רחב.

אך דומה, שרבי נחמן סלל דרך כללית לבני הדורות האחרונים בהיבט נוסף, היבט המתאים כל כך לחג הסוכות.

מובא בשם הגר"א (שאף יום ההילולא שלו בסוכות) שיש קשר עמוק בין שתי המצוות – סוכות וארץ ישראל. בשתי המצוות אנו נמצאים במקום קדוש, וכך גם מעשינו הגשמיים הופכים להיות מעשים של מצווה. וכפי שאמר – 'יש שתי מצוות, שנכנסים אליהם אפילו עם הנעליים – סוכות וארץ ישראל, ונרמז הדבר בפסוק – "בשלם סוכו ומעונתו בציון"'.

מרגע שנולדה תנועת החסידות, ששאפה לתיקון עולם והבאת הגאולה, נולדה בקרבה גם השאיפה להגיע לארץ ישראל – מקום הגאולה. לפי המסורת החב"דית – לתנועת החסידות קדמו שורה של מקובלים גדולים ונסתרים, בעלי כוחות מופלאים שכונו בשם 'בעלי שם'. האחרון שבהם היה 'רבי אדם בעל שם', ששלח את כתביו בידי בנו לצעיר בשם ישראל, שלימים צמח והפך לרבנו ישראל בעש"ט. כבר במכתב הראשון ששלח רבי אדם לבעש"ט הוא ממליץ לו לעלות לארץ ישראל. כלומר – שאיפה זו החלה ברגע לידת התנועה.

הבעש"ט אכן ניסה לעלות לארץ, ואף הגיע לאיסטנבול במהלך מסע העלייה, אך חזר בדרכו בטרם מימש את שאיפתו. סיבת חזרתו אפופה בסוד, וכמה סיפורים נקשרו בעניין, אך רבי נחמן נתן הסבר משלו לסיבה שהבעש"ט (וגם רבי נפתלי כ"ץ) לא זכו להגיע לארץ ישראל.

וכך נאמר בחיי מוהר"ן (קמ) – "קודם שבאים לגדלות, צריכין ליפול תחילה לקטנות, וארץ ישראל היא גדלות דגדלות, על כן צריכין ליפול בתחילה לקטנות דקטנות, על כן לא היה יכול הבעש"ט לבוא לארץ ישראל, כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה".

ארץ ישראל היא השלב הבא בעבודת ה', וכפי שהגאולה (הקשורה בטבורה לארץ ישראל) לעומת הגלות היא שלב חדש וגבוה מהותית בעבודת ה'. המעבר בין השלבים מלווה במשבר, כפי שידוע שלפני ביאת משיח יש חבלי משיח וכו', והדברים ארוכים וידועים (למשל – בספר 'נצח ישראל' למהר"ל). כך גם המעבר מהגלות לארץ ישראל גם הוא מלווה במשבר, וכפי שמצינו שרבי זירא התענה תעניות רבות, כדי שישכח את תורתה של בבל ויזכה בתורת ארץ ישראל.

לפיכך, באותו שלב, גדולי עולם שעלו לארץ מתוך שאיפה להביא גאולה כללית לישראל, היו חייבים לעבור משבר מסוים – לרדת לקטנות. הבעש"ט מיאן לרדת לקטנות, ובכל זאת – סלל משהו בעצם מסעו לארץ. אחריו מגיע נינו רבי נחמן. רבי נחמן כבר מוצא את הדרך לרדת לקטנות, כדי שיוכל לזכות ולהגיע לארצנו הקדושה.

וכך מתאר חיי מוהר"ן (קלט - קמ) – "בסטנבול השליך עצמו לתוך קטנות מופלג אשר אין לשער, והלביש עצמו במלבוש קרוע והלך יחף ובלא כובע העליון... ועשה מלחמה עם שאר אנשים בדרך צחוק, כדרך הנערים שמצחקים זה עם זה... והיו מבזים אותו בכל מיני בזיונות... ואדרבה עשה תחבולות שיבזו אותו...

והוא ז"ל זכה לבוא לארץ ישראל על ידי גודל הקטנות שירד לשם בחכמתו העצומה, לקטנות מופלג, קטנות דקטנות, עד שזכה לבוא לארץ ישראל שהוא גדלות דגדלות. ועוצם ההשגה שזכה בארץ ישראל... עד שעלה למעלה ומדרגה גבוה מאד...".

אחרי שרבי נחמן זכה לצלוח את המניעות, לרדת לקטנות ולעלות לארץ ולזכות לגדלות, יכול כל עם ישראל לעלות לארץ ישראל. אמת, יש קטנות בדרך, נפילות ובעיות, אך אחרי שהצדיק יצא מהקטנות והגיע לגדלות, כולנו יכולים.

בהפטרות של חג הסוכות, זוכים אנו להתעלות לנבואות העתיד הגאולה. כשמגיעים אנו למקום קדוש, וגם מעשינו הגשמיים מצויים בקדושה, הרי ששייכים אנו למדרגת גאולת העתיד. לגלות וקטנות ירדנו כבר רבות, יהי רצון שנזכה כבר לגדלות! גדלות של סוכות גדלות של ארץ ישראל! גדלות של גאולת העתיד במהרה בימינו אמן!