ברכת הזית וקללת העקר

שפכי העקר ביהודה ושומרון, על פי רוב, אינם מטופלים כראוי, והם חלק מבעיה כוללת של מפגעי השפכים וזיהום מקורות המים ביו"ש.

עו"ד שלמה רבינוביץ'' , כ"ה בתשרי תשע"ח

ערוץ 7

הזית, השמן וה"עקר"

מאז ששבה היונה עם ענף זית במקורה אל תיבת נוח, זכו עלי הזית למעמד של סמל לשלום ולחיים. הזית הוא מן העצים הנזכרים ביותר במקרא, סמל לברכה טובה ומשל לישראל בתפארתו.  מקדמא דנא גידול הזית בארץ ישראל נחשב לאחד משלושת גידולי היסוד של החקלאות הישראלית: דגן, תירוש ויצהר.

תקופת מסיק הזיתים החלה. חגיגה גדולה, שפע, ברכה. הזיתים עוברים לבתי הבד לכבישה ולעצירה, והשמן זורם כנחלי זהב ענוגים למכלים ולבקבוקים. אין ספק, כל מי שישתתף בעבודה או יראה מהצד יחוש ברכה גדולה.

עם זאת ליד הברכה בשמן שוכנת קללה בדמותו של ה"עקר". להפעלת בית בד קיימים תוצרים נוספים מלבד השמן, בדמות שני סוגי פסולת עיקריים: גפת מוצקה ומוהל נוזלי הוא ה"עקר" בשמו הערבי. שפכי בתי הבד הינם בעלי עומס אורגני וכימי גבוה, וכשאינם מטופלים נכון, הם גורמים לזיהום מי תהום, נזק למערכות הביוב, פגיעה בחי ובצומח וריח רע.

"קללה" זו, כפי שנראה להלן, כאשר נוצרת בישראל הופכת לברכה ואילו כאשר נוצרת ביהודה ושומרון, היא הולכת ומתפשטת ואין כל מחסום שעוצר אותה מפגיעה בסביבה ואין מי שמונע ממנה מלהגיע לאזורים רבים בשטחי מדינת ישראל מעל ומתחת פני הקרקע.

שפכי העקר בישראל

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה ועדכון מהנעשה בשטח, בישראל יש כ-345,000 דונמים של מטעי זיתים, רובם מיועדים ליצור שמן בבתי הבד, למעלה מ- 160 במספר, המרוכזים בעיקר בצפון הארץ.  כמות העקר הנוצרת היא כ- 1.6 מ"ק לטון זיתים, וכמות השפכים מבתי הבד, שעיקרה מוהל לא מטופל, נאמדת במעל 100 אלף מ"ק שפכים.​ 

באתר המשרד להגנת הסביבה, מובהר, שהעקר עשיר בתרכובות פנוליות, העלולות להיות רעילות לחי ולצומח, וכן בתרכובות אורגניות ומינרליות נוספות.

עד לפני מספר שנים, רוב שפכי בתי הבד הוזרמו לסביבה תוך כדי זיהום מי תהום, ריח רע, גרימת נזק קשה למערכות הביוב ולמכוני טיהור השפכים, מידי פעם נוצרה גם פגיעה באיכות המים, בחי ובצומח עד כדי תמותת עצים.

בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה בשיתוף קק"ל דואג ומפקח על הנושא באמצעות פתרון ישים וידידותי לסביבה: סילוק מבוקר של שפכי בתי הבד באמצעות פיזורם במינונים נכונים ומתאימים בחלקות מעובדות.
כך למשל, העקר מנוצל כקוטל עשבים טבעי ושפכים מיושמים בדרכי עפר ביערות ותורמים לייצובם ולמניעת אבק בהם.

אכן עדיין יש בעיות מקומיות במספר בתי בד, ויש עוד הרבה מה לעשות, אך הפתרון הקיים ישים וראוי.

שפכי העקר ביהודה ושומרון

שפכי העקר ביהודה ושומרון, על פי רוב, אינם מטופלים כראוי, והם חלק מבעיה כוללת של מפגעי השפכים וזיהום מקורות המים ביהודה ושומרון.

מפגעי השפכים וזיהום המים ביהודה ושמרון הינם החמורים ביותר מבין מפגעי חוצי גבולות יהודה ושומרון ומדינת ישראל. פעמים רבות השפכים מכילים חומרים מסוכנים כולל תרכובות זרחן וחנקן, וגורמים לסיכונים בריאותיים, תברואתיים, וסביבתיים חמורים, ולזיהום מקורות מים עיליים ותחתיים. הסיכונים הם לתושבי האזור, תושבי מדינת ישראל, אקוויפר ההר והסביבה בכללותה.

מקרה נחל שכם

כדי לא לעסוק בהכללות בלבד, נתמקד מעט במקרה חוזר שמגיע לפתחנו מידי שנה בתקופה זו. נחל שכם הינו היובל המרכזי של נחל אלכסנדר. הנחל מזרים שפכים מתוך ריכוזי האוכלוסייה והתעשייה הפלסטינאים – משכם, טול כרם וסביבותיהם - לשטח מדינת ישראל.

לפי הערכות שונות מוזרמים מעל 5 מלמ"ק מי ביוב בשנה לנחל שכם ומשם לנחל אלכסנדר. כמות מי הביוב הולכת וגדלה כתוצאה מחיבור תשתיות אוכלוסייה ותעשייה לתשתיות המזרימות את שפכיהם לנחל. שפכים אלו המגיעים ממקורות שונים, מכילים חומרים מסוכנים ובכללם תרכובות זרחן וחנקן, גורמים לסיכונים ומטרדים בריאותיים, תברואתיים וסביבתיים חמורים, ולזיהום מקורות המים העיליים ומי התהום. החל מתקופה זו, תקופת המסיק ופעילות בתי הבד בסביבות נחל שכם, שפכים אלו הולכים ומוסיפים לידי מפגעים בריאותיים וסביבתיים חמורים, לטווח הקצר ולטווח הארוך.

באזור שכם וטול כרם קיימים מעל 150 בתי בד המזרימים את מי העקר שלהם ללא כל טיפול לנחל שכם וממנו לנחל אלכסנדר. במהלך פעילות בתי הבד והפקת שמן הזית, מוזרמים לנחל שכם עשרות אלפי קוב שפכים תוצרת פעילות זו. שפכים אלו, שכאמור הינם בעלי עומס אורגני וכימי גבוה מזהמים את הסביבה באופן קשה. שפכים אלו עלולים לגרום לתחלואה, מזהמים את מי התהום ומים עיליים, גורמים לריח רע ופוגעים גם בחי ובצומח, בתשתיות הביוב ולתקלות במכוני טיהור שפכים. כאשר בעקבות זיהום זה המוא"ז עמק חפר אף הכריזה בעבר על סגירת חופי הרחצה.

מפגע זה מוכר למנהל האזרחי למעלה מעשרים שנה, המועצה האזורית עמק חפר הגישה עתירה בנושא וירוק עכשיו עושה מאמצים להנעה לטיפול בזיהום סביבתי חמור זה.

במענה לפניות ירוק עכשיו השיב המנהל האזרחי, כי הם פועלים לגיבוש תכנית כללית רב-שנתית לטיפול במפגעי סביבה חוצי גבולות. תכנית אשר תמפה צרכים קונקרטיים לטובת טיפול במפגעי איכות סביבה בשטחי יהודה ושומרון. עוד קיבלנו הבהרה, כי משרד קמ"ט איכות סביבה יוזם פרויקט איסוף שפכי עקר מבתי בד ברשות הפלסטינית ופיזורם באופן מבוקר בשטחים פתוחים. זאת לטובת מניעת הזרמתם לנחל שכם. כבר הושג תקציב לפרויקט ממשרד הגנת הסביבה ותקציב המנהל האזרחי.

יבורך המנהל האזרחי על כוונותיו ופעולותיו, אך מסיור בשטח ומשיחות עם תושבים בעונה הקודמת שעברה, לא ראינו ולא שמענו על כל טיפול. בימים האחרונים קיבלנו תשובה נוספת מהמנהל האזרחי בה הודיעו: "שמפאת קוצר הזמן וכיוון שהמסיק יחל בתאריך 06/10/2017, ייתכן והפרויקט יצא לפועל באופן חלקי". נראה שמדובר בטיפת עשייה בים של זיהום. נמשיך לעקוב.

בעיית שפכי יהודה ושומרון – כולל שפכי העקר

כל המומחים תמימי דעים כי עקב שאיבות יתר, הזרמה וחלחול של שפכים ביתיים ותעשייתיים, זיהום הסביבה פוגע בסביבה בכללותה - באדם, בחי ובצומח - ואקוויפר ההר נתון בסכנה חמורה הולכת וגוברת. בפועל, חלק גדול מנחלי יהודה ושומרון משמשים כצינור - ממש "המוביל הארצי" להזרמת שפכים ביתיים ותעשייתיים. השפכים אינם מבחינים בין גבולות וחוצים ללא הפרעה את "הקו הירוק".

כך למשל שפכי הערים שכם והכפרים שבדרך ושפכי טול כרם וסביבותיה זורמים בנחל שכם ונחל אלכסנדר, שפכי ג'נין זורמים בנחל הקישון, שפכי כפרים פלסטיניים זורמים בנחל חדרה, שפכי אריאל, סלפית והסביבה זורמים בנחל שילה, שפכי העיר חברון, קריית ארבע והסביבה זורמים בנחל חברון ובעבר הגיעו עד באר שבע, שפכי רמאללה זורמים בנחל מודיעים ועוד ועוד.

גם מבקר המדינה בדוח מלפני מספר חודשים, קבע כי ממשלת ישראל כשלה בטיפול בנושא. לדעת מבקר המדינה, מפגע השפכים וזיהום המים מהווה את המפגע הסביבתי החמור ביותר מבין מפגעי חוצי הקו הירוק שעימם מתמודדת מדינת ישראל. מפגע זה "פוגע בעתודות מי התהום שלה ושל שכניה, בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש והרצועה, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם".

הפתרון: תכנית כוללת לפתרון בעיית השפכים ביהודה ושומרון

מזה שנים רבות ירוק עכשיו, קוראת לפעולה כוללת לפתרון בעיית השפכים ביהודה ושומרון. לאחרונה מבקר המדינה המליץ על פעולה מערכתית שתביא לגיבוש תכנית ביצוע כוללת שתבטיח צמצום ניכר ברמת הזיהומים והנזקים כבר בשנים הקרובות ומוקדם ככל האפשר, תוך תיאום, שיתוף פעולה בין כלל הגורמים ותכלול עבודתם.