קו פרשת המים

דור המבול היה פרוץ ומופקר בגזל, זנות וחטאים נוספים. רב הונא מגלה לנו מה היה הקש ששבר את גב הגמל.

יהודה ולד , כ"ח בתשרי תשע"ח

יהודה ולד
יהודה ולד
צילום: הלל מאיר

במדרש רבה מונים חז"ל סיבות שונות למחיית דור המבול. רב הונא מגלה לנו אחת מן הסיבות לעונש החמור: "דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִמּוֹחוּ מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁכָּתְבוּ גִּמּוֹמְסִיּוֹת לְזָכָר וְלִבְהֵמָה".

המהרז"ו פירש כך את דברי המדרש: "שטעו בדעתם המשובשת שמאחר שנבראו בעלי יצר ויש בהם כוח, מחויבים ללכת אחר יצרם באיזה אופן שיהיה, והפקירו עצמם ליצרם, וכתבו שטרי כתובה ונישואים לזכר ולבהמה בציווי השופטים שלהם ובעלי דתם".

דור המבול היה פרוץ ומופקר בגזל, זנות וחטאים נוספים. רב הונא מגלה לנו מה היה הקש ששבר את גב הגמל. מה היה קו פרשת המים, תרתי משמע. הגורם המכריע לחתימת דינם לכליה היה ההסכמה החברתית, המשפטית והרשמית לאותם קלקולים. כל עוד היו אלו חטאים של אנשים פרטיים, אדם כזה או אחר שסטה מן הטבע וחי עם זכר, כל עוד הבינו שזו חולשה שיש להתמודד איתה - עוד הייתה תקווה, אך ברגע שהשופטים ואנשי הדת של אותו דור הסדירו באופן חוקי ונתנו הסכמה ממלכתית, דתית וחברתית  לאותה חולשה – נחתם העולם לאבדון.

בזמן שהחברה ומנהיגיה התנהלו לפי מצפן מוסרי מסוים, סרבו להיכנע לחולשות, הניפו ערכים אנושיים וטבעיים כדגל - למרות קלקול נורא של אנשים רבים – היה ניתן להמשיך ולתת הזדמנות לתיקון. אך כאשר החטא הפך לאידיאל – לא נותרה ברירה אלא לפרק הכל ולבנות שוב מחדש.

היחיד ששחה נגד הזרם העכור היה נח. במשך 120 שנה הוא עמד לבדו והשמיע בשקט ובבטחה קול שונה. למרות הפחדות ואיומים, למרות שקראו לו חשוך וקיצוני, למרות שכל בוקר מהדורת חדשות נפתחה בהכפשות אישיות נגדו ונגד בני משפחתו הפרימיטיבית, למרות שכל תכניות הסאטירה כבר עשו עליו סיבוב אחד או שניים, החזיק הוא לבדו בדרך המוסר והטבע ללא קלקול, טרם הסתגר בתיבה בעוד הקב"ה מכלה את עולמו.

בדורנו, ברוך ה' איננו לבד. רבים וטובים מעם ישראל יראי ה' נוהגים על פי היושר והמוסר. אמנם גם היום ישנם שוליים שנותנים דרור לחולשותיהם ונטיותיהם השונות כנגד דבר ה' והטבע האנושי. גם היום יש הרוצים למסד כתיבת גמוססיות לזכר - לתת פלומבה חוקית וממלכתית לנטיות אלו.

תפקידינו כחברה שמתקנת עולם לעמוד בפני ניסיונות אלו - לקרב ולאהוב כל אדם ולתמוך בו בהתמודדות עם חולשותיו ונטיותיו הרעות, אך להרים כעם וכמדינה חזון מוסרי ותורני של עולם מתוקן ולא עולם שאחריתו היא מבול.