מאחורי פרגודם של מעשים

אוהד דהן , ט"ז בחשון תשע"ח

אוהד דהן
אוהד דהן
צילום: עצמי

בואו לא ניכנס לרוטינה.

בצעדים איטיים מגיח אלינו החורף, ואין לנו יותר מידי חגים בדרך, שידאגו להזכיר לנו לשם מה כל הריצות והמאמץ. לראשונה, לאחר תקופה ארוכה באחריותנו לדאוג לאיפוס - בעצמנו.

כל מתווה חיינו על כל סך חלקיו, עבודה, לימודים, חברים וכו', צריך לנוע סביב נקודת מוצא אחת. המשפחה שלנו. משם הכל צריך להתחיל.

ידועה המשנה באבות : 'דע מאין באת ולאן אתה הולך וכו'. דע מאין באת – רק כאשר נדע מאין אנו באים, קרי, מהי נקודת המוצא שלנו, ומה העיקר בחיינו, נדע 'לאן אנו הולכים (?)' - נדע לשם מה כל המאמצים והריצות שלנו. להרוויח עוד קצת פה, להבין יותר, עוד קצת שם. נדע לשם מה כל ההשקעה, וסביב מה הכל סובב.

המשנה באבות - אין תכליתה להתמקד רק בקצוות החיים, התחלתם וסופם. אלא רצונה נשגב מזה. היא רוצה להנחיל לנו דרך חיים. היא רוצה שמתוך ההבנה הזו, נדע לחיות ולמצות את עומק החיים בצורה האופטימלית ביותר.

הרב משה צבי נריה באחת מאמרותיו כותב: "חיים נגלים לנו במקצת. רובם מכוסים וגנוזים בתוכם של מאורעות, מאחורי פרגודם של מעשים. אי אתה יכול לעמוד על מהותם אלא מתוך שאתה חותר לעומקם מעבר למחיצה, לפנים מן הקלעים".

אנו חיים בתוך אוטוסטרדה של מאורעות, סיטואציות ומצבים שמתחלפים. בקלות ניתן להישאר ברובד החיצוני של הדברים. במעטפת של הגרעין.

אם לא נשכיל להתבונן ולחיות את החיים מבפנים, לנחות לעומק החיים, ולמצות את כל הטוב שהקב"ה נתן לנו, נפספס את הכל. נפסיד את מה שמעבר ל'פרגוד המעשים'.