שח-מט מזרח תיכוני
שח-מט מזרח תיכוני

האם לבנון בדרך למלחמת אזרחים חדשה?

אל מול המזרח התיכון הגועש, בדגש על השכנה סוריה, היתה לבנון באופן מפתיע לאי של יציבות, יחסית. באוקטובר 2016 מונה הגנרל מישל עאון (Michel Aoun), נוצרי-מארוני הקרוב לארגון חזבאללה, לנשיא לבנון. זאת אחרי שנתיים בהם הגורמים הפוליטיים בלבנון לא הגיעו להסכמה בנושא. בחירת נשיא אוהד חזבאללה לפני כשנה היוותה המשך התחזקות הסהר השיעי בראשות איראן, כפי שהרחבתי לפני שנה שעברה בטור בנושא.

עם הירידה בלהבות בסוריה, מניעת העצמאות הכורדית בעיראק ונפילת "המדינה האסלאמית", הסהר השיעי מראה עליונות ברורה אל מול אויביו הגדולים – סעודיה והציר הסוני. השבוע ניתן לראות את סעודיה עושה את המהלך שלה.

בנוסף לבני ברית נוצרים המתנגדים לחיזבאללה, בני ברית מרכזיים של הממלכה הסעודית בלבנון הם משפחת אל-חרירי והעומד בראשה, סעד אל-חרירי. אל-חרירי, שכיהן בשנה האחרונה כראש ממשלת לבנון, התפטר מתפקידו בשבת האחרונה.

אל-חרירי התייחס בהתפטרותו להתערבות האיראנית בנעשה בלבנון ואמר "היכן שאיראן נמצאת יש מלחמות וחורבן". בדבריו אפשר למצוא את חידוד בהבדל בין איראן, הפרסית ברובה, ללבנון הערבית ואת העובדה שהיא מתערבת בדברים לא לה.

קריקטורה של מחמוד אלהינדי בעיתון אלוטני הסעודי ממחישה בדיוק את הדבר הזה. נצראללה, מנהיג חזבאללה, מאושם בכך שהוא גונב את עץ הארז, סמל לבנון. לבנון מדינה ערבית השייכת לאומה הערבית (בשלט כתוב "הערביוּת") , אך נצראללה מושך אותה אל "איראן" שאינה שייכת לאומה הערבית.

גולת הכותרת של דברי סעד אל-חרירי בהצהרת ההתפטרות שלו היתה כי הוא חש סכנה לחייו וכי האווירה הציבורית מזכירה לו את האווירה לפני רצח אביו, רפיק אל-חרירי, ב-14 בפברואר 2005. בדומה לבנו, כיהן רפיק אל-חרירי כראש ממשלת לבנון והתנגד להשפעה של משטר משפחת אסד על לבנון. העומדים מאחורי רצח האב הם חזבאללה וסוריה ונראה שסעד לא רצה לפגוש את אביו כל כך מהר.

אי אפשר להתעלם מהמיקום של הכרזת ההתפטרות של אל-חרירי הלבנוני והוא ריאד, בירת סעודיה, הרואה את עצמה כמנהיגת ציר המדינות המתנגדות לאיראן וכמנהיגת העולם המוסלמי כולו.

בתגובה להתפטרות ענה הנשיא עאון ואמר כי ישקול לקבל את ההתפטרות כשחרירי ישוב ללבנון ואף ביקש שיישאר ראש ממשלת מעבר עד להשבעת ממשלה חדשה. כישלון במציאת מחליף עלול ליצור חוסר יציבות בלבנון.

בקריקטורה של עיתון אלערבי אלג'דיד, אנו רואים מטוס עם דגל לבנון עליו כתוב "הממשלה". ניתן לראות שם את סעד אל-חרירי פותח את דלת היציאה ועומד לקפוץ ללא מצנח או חבל. הכותרת אומרת "התפטרות הבאנג'י".

כשמתייחסים לממלכה הסעודית, מדובר למהלכיו של האיש שמנהל כיום את הממלכה בפועל והוא הנסיך מֻחַמַּד בִּן סַלְמָאן (Mohammad bin Salman), שזוכה לכינוי המקוצר – מב"ס (MBS). במדיניות הפנים מב"ס החל מהלך של טיהורים שכולל מעצר מעל עשרה נסיכים (הגדרת נסיך היא צאצא של עבד אלעזיז, מייסד הממלכה, כלומר יש אלפי נסיכים), חלקם בכירים בכלכלה הסעודית וחלקם מתחו ביקורת על המערכה בתימן והמשבר עם קטר.

הטענה למעצרם היא שהם מושחתים. נסיך הכתר הסעודי מנסה "להרוג שתי ציפורים במכה אחת" כשהוא משלב את הרצון שלו לבסס את שלטונו עם "חזון 2030", התוכנית הכלכלית ארוכת הטווח שלו, שמטרתה לגוון את כלכלת הממלכה על מנת שלא תהיה תלויה בעיקר בייצוא נפט (כ-90% מהכנסות סעודיה).

מֻחַמַּד בִּן סַלְמָאן בן ה-32, כך נראה, עתיד להיות שליט סעודיה לכמה עשורים טובים, זאת לעומת הדור של אביו שעלה לשלטון בגיל מבוגר מאוד. כחלק מהרפורמה הכלכלית מב"ס מעוניין להנפיק את ארמקו, חברת הנפט הממשלתית הסעודית, באחת מהבורסות המרכזיות בעולם, ככל הנראה בניו יורק. הכנסת אמרקו לבורסה מכריחה מהלכים של שקיפות או לפחות מתן תחושה של שקיפות. מעצרים אלה נותנים את המענה. ואם אפשר לשלב מעצרי מתנגדים עם מלחמה בשחיתות – מה טוב.

מהצד השני של העימות, איראן לא מסתפקת בהצהרות נגד המהלך של אל-חרירי והקישור של המהלך עם סעודיה, טראמפ וישראל, אלא גם פועלת. החות'ים, בני בריתם של איראן, שוב תקפו בשם האיראנים את סעודיה בכדי להראות נוכחות. (לפרטים נוספים על הירי עליו כתבתי אשתקד סעודיה בתגובה מאשימה את איראן בפעולה הצבאית של החות'ים, וכן טוענת כי נוכחות חזבאללה בממשלה הלבנונית היא בבחינת הכרזת מלחמה על הממלכה סעודית.

חזרה ללבנון, סעודיה המתוסכלת מעדיפה במצב הנוכחי חוסר יציבות בלבנון. אזרחי לבנון זוכרים וחוששים באופן תמידי מחזרה למלחמת אזרחים כפי שהיתה הן ב-1958 והן בשנים 1975-1990. האיש שהרים את לבנון מהריסותיה היה לא אחר מרפיק אל-חרירי, אביו של סעד. חשוב להבחין כי לעומת חוסר האיזון של מלחמות האזרחים דאז המצב הנוכחי ברור יותר - הגורם החזק בלבנון הוא חזבאללה.

נצראללה קרא בנאומו ללבנונים להימנע ממחאות עדתיות וקרא לאחדות לבנונית וכי אף אחד בלבנון לא רוצה לחזור למצבים בהם היינו בעבר, ברומזו למלחמות האזרחים. לגבי השמועות על נסיון ההתנקשות, ציין נצראללה כי הן באו מערוץ אלערבייה הסעודי וכי כל הכוחות הלבנוניים הכחישו את הדבר.

ניתוק אל-חרירי הבן מהממשלה ישאיר את הנשיא מישל עאון עם חזבאללה בלבד, דבר שיקשה על עאון למצוא ראש ממשלה חדש שיקבל את תמיכת הפרלמנט – מה שעלול להביא את לבנון לכביש ללא מוצא. לבנון, שהצליחה להתרחק מעין הסערה שנים רבות נמצאת כרגע במבחן גדול. נשאל את השאלה האם היציבות הנרקמת בסוריה, בזכות הסהר השיעי ורוסיה, היא שתביא את לבנון חזרה אל האנרכיה? נמתין בדריכות לראות את המהלכים הבאים.

להרצאות וכניסה לרשימת התפוצה - מוזמנים ליצור קשר. נעם בנעט - חלון למזרח התיכון המתחדש.