על הבאר

הרב חגי לונדין , כ' בחשון תשע"ח

הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין
צילום: עצמי

בפרשת חיי שרה אנו מוצאים פרק שלם שעוסק בפירוט רב במפגש בין אליעזר לרבקה סביב באר מים. אם נשים לב נראה שבניית בתים בתנ"ך נעשית פעמים רבות ליד באר מים, מקור מים.

יעקב פוגש את רחל ליד הבאר. משה רבנו פוגש את ציפורה ליד הבאר. וגם בפרשה שלנו אומר המדרש על יצחק ששב 'מבוא באר לחי רואי' - 'שהביא הגר לאברהם אביו שישאנה'.

באר הינה מקור מים נובעים. בניגוד לגשמים שיורדים מלמעלה ומביאים מים ממקור חיצוני לעולם, הרי הבאר רק חושפת מעיין פנימי שקיים כבר באדמה. קשר הנישואין איננו בעומק העניין שני אנשים זרים שנפגשים (חתונה ממבט ראשון?) אלא חשיפה של שתי נשמות ש'ארבעים קודם יצירת הולד' כבר יועדו זה לזו.

דבר אלוהים אינו יכול לבוא לאדם מבחוץ אם אין תשתית בנפש האנושית לקבל אותו. לכן אומר רש"י במקום שכאשר ראה אליעזר את רבקה רץ לקראתה כי ראה 'שעלו המים לקראתה'.

רבקה היא ביטוי למעיין פנימי שכולו טוב וחסד, מה שמביא אותה באופן טבעי לומר 'שתה וגם לגמליך אשאב'. לעשות מעבר לנדרש; לפנים משורת הדין - מידת החסד. כך בונים בתים בעם ישראל.



טוען....