חיי נישואין מאושרים לנצח – זה אפשרי!
חיי נישואין מאושרים לנצח – זה אפשרי!

במדינה כמו ישראל, המתמודדת עם אינספור עימותים פוליטיים וחברתיים, ההתמודדות עם מריבות בחיי הנישואים ועם הליכי גירושין אינה נתפסת בהכרח כמשבר לאומי.  

ואולם, כמדינה המתגאה בערכיה היהודיים והמטפחת את הערך של קשרי משפחה הדוקים, מן הראוי שננהג בתבונה ונכיר בכך שהתופעה של נישואים כושלים לא זו בלבד שהיא מהווה בעיה לאומית אלא שזוהי תופעה שניתן במידה רבה להפחית את חומרתה.

בעולם המערבי, בהובלת מחנכים ומטפלים משפחתיים מארה"ב המתמחים בכך, גוברת ההבנה שיש צורך בחינוך לקראת חיי הנישואים כדי לקדם זוגיות בריאה יותר.

עבור אלה שעדיין אינם מכירים את הרעיון של חינוך לנישואין מאושרים – וברור לי שזהו רוב הציבור –  ייאמר שמדובר בפעולה מניעתית. למעשה, חינוך לנישואין מאושרים נועד להקנות לבני הזוג כלים להתמודדות עם הקשיים והלחצים הכרוכים בזוגיות ממוסדת, וזאת עוד לפני שהם נכנסים מתחת לחופה.

ביהדות, ובמיוחד בקרב יהודים שומרי מצוות, היחס לחינוך לקראת הנישואין הוא טכני בעיקרו, הלכתי אם תרצו.

הכלות המיועדות עוברות קורס בסיסי בנוגע לטהרת המשפחה – מושג שמטרתו היא כמובן לשמור על קדושת הנישואין. אך קורסים אלה חסרים כל התמקדות באתגרים שכל זוג נתקל בהם אחרי שפותחים את מתנות החתונה, ואחרי שממסגרים את התמונות מירח הדבש ותולים אותן על הקיר.

ההדרכה ההלכתית הניתנת לחתנים המיועדים זריזה אף יותר, ולכן הם עוד פחות ערוכים לקראת המציאות של שנות חיים רבות תחת קורת גג אחת עם אותה בת זוג.

חינוך לנישואין מאושרים מבוסס על ההבנה שהשמחה, החברוּת, והאהבה המהולה בהערצה המאפיינות על-פי-רוב את הקשר בתחילת הנישואין, לא בהכרח יהיו שם עשרים שנה, עשר שנים, ואפילו שנתיים אחרי החתונה. אולי דווקא המחשבה השגויה שהרגשות ההדדיים שחשים בני זוג תחת החופה יאפיינו את מערכת היחסים ביניהם עד 120, היא הגורמת להתרחקותם זה מזה בהמשך.

במציאות, זוגיות ארוכת שנים נתקלת בהמשך הדרך במכשולים ובאתגרים שאינם דומים כלל לתקופת החיזור והזוגיות שקדמה למיסוד הקשר. הקשיים המוכרים כרוכים בהורות, בהתמודדות כלכלית, במחלות, במערכות יחסים עם חברים ובני משפחה, וכמובן במחויבות למונוגמיה. אך רשימת הסיבות האפשריות שבני זוג מונים כהסבר לכישלון נישואיהם היא אין-סופית.

לכן, המטרה של חינוך לנישואין מאושרים אינה להעניק כלים לנישואין מושלמים, כי מוסד הנישואין מעצם מהותו אינו מושלם. המחשבה ששני אנשים שהתחנכו אצל הורים שונים ובאו מרקע שונה, ויש להם דעות והשקפות עולם נפרדות, יהפכו בבת-אחת לישות אחת בלב ונפש – זהו רעיון שקיים רק בעולם האגדות.

במקום זאת יש לומר בכנות, כבר בתחילה, שהאתגרים הללו אכן צפויים, ויש להתוודע לדרכים המוצלחות ביותר כדי להתמודד עמם. זהו תהליך שבו לומדים איך ומתי לתקשר, איך ליישב סכסוכים, ואיך לזהות את אותן בעיות אשר בהיותן בלתי פתירות, דווקא פירוק הקשר הזוגי הוא הבחירה הנכונה לטובת שני הצדדים.

בעניין אחרון זה, חשוב מאוד להכיר בכך שלעתים, מטרת החינוך לנישואין מאושרים היא למנוע את החתונה מלכתחילה... אכן, אם נתחיל להשתמש בטקטיקה הזאת לעתים קרובות יותר, לא נמצא את עצמנו מתמודדים עם שיעורים כה גבוהים של גירושין. עלינו לזכור שיש לחנך זוגות לשאול את השאלות הנכונות לפני שהם נותנים זה לזה את ההתחייבות החשובה מכולן. שכן, מוזר ככל שזה נשמע, לפעמים הדרך הטובה ביותר לגלות אהבה היא להימנע מהמלכודת ולא להתאהב זה בזו וזו בזה.

בחברה כה מורכבת כמו החברה הישראלית, אשר בה הדת והחברה מעורבבות זו בזו במידה כה רבה, מוסד הנישואין מקודש אף יותר מאשר בחברת מערביות אחרות. ועל כך יש לשמור.

זאת הסיבה לכך שעלינו להשקיע מאמצים רבים יותר כדי לתמוך בהצלחתו של מוסד הנישואין בחברה שלנו. הבנה זו היא שהולידה את יזמת החקיקה שעל פיה המדינה תממן חינוך לנישואין מאושרים במסגרת תהליך הרישום לנישואין.

אין זה סוד שגירושין הם תהליך יקר מבחינה כספית ומשפחתית גם יחד. מדי שנה מוציאים מאות מיליוני שקלים על הליכים משפטיים וטיפולים פסיכולוגיים לבני זוג מתגרשים ולילדיהם. לא ניתן לאמוד במונחים כמותיים את המחיר הרגשי שמשלמים בני הזוג והמשפחות כמכלול, אך די אם נאמר שחייהם של אנשים רבים לאינספור נחרבים בגלל נישואים כושלים.

ישראל היא אור לגויים במובנים כה רבים. אם נמצב את החינוך לנישואין מאושרים בסדר היום הלאומי שלנו, נוכל להבטיח שהמושג העתיק של קדושת הנישואין ביהדות יהווה סיבה נוספת לגאווה עבור המדינה היהודית.