הגבורה להמשיך בדרך

הרב יאיר פרנק , כ"ד בחשון תשע"ח

הרב יאיר פרנק
הרב יאיר פרנק
צילום: Noam Moskowitz/flash90

ברוב סיפורי התורה על יצחק אבינו, הוא דמות משנית, שלא לומר - פסיבית. בעקידה – עיקר המוקד הוא על אברהם אביו.

במאבקי יעקב ויצחק – הדמויות הפועלות מאחורי הכלים הינם של רבקה ויעקב. הפרק היחידי שבו יצחק הוא הגיבור הראשי הינו פרק כו, הנמצא בפרשתנו.

אלא, שאף בפרק זה מה עיקר מעשיו של יצחק ? - "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו". אף המסופר בתחילת הפרק, על רבקה ומלך גרר, נראה כהעתקה לסיפורי אברהם ושרה אצל פרעה ואבימלך.

ונראה, שזה גופא מעלתו של יצחק אבינו – העקשנות וההתמדה להמשיך בדרך. אברהם אבינו הוא איש החזון, האיש שפרץ את הדרך. אולם, לכל חזון נדרש 'דור שני' – שיתמסר לו בכל ליבו, בכדי להמשיכו בפועל לחיי המעשה.

מעין זה מצאנו בכל הדורות, כגון אצל הבעש"ט הקדוש, שרק התלמידים בדורות הבאים אחריו, ובעיקר – המגיד ממזריטש תלמידו הגדול, הצליחו להפיץ את תורתו בעולם. ובתקופתינו – הרב קוק זצ"ל, שבדורו לא הרבה הבינו אותו את משנתו, אך בנו הרב צבי יהודה זצ"ל והרב הנזיר זצ"ל, ועוד, התמסרו כל חייהם לערוך את כתביו וללמדם לציבור, עד שהפכו למשנה מרכזית בעולמם של רבים.

בכדי להיות ממשיך דרך, יש להיות בעל אופי מיוחד, שלעיתים שונה מהותית מהדור הראשון עצמו. כח התמדה, ולעיתים אף עקשנות ממש, מתוך אמונה גדולה בדרך זו ובחשיבות להנחיל אותה בעולם. הדור הראשון מלא בכל אישיותו בעצם החלום, אך הדור השני כבר חווה את מלוא הפער בין החזון לבין המציאות. בכדי להמשיך בדרך – נדרשית גבורה אדירה.

זו מידתו של יצחק, החופר בהתמדה ובעקשנות באר אחר באר, למצוא בה מים חיים. להוריד את החלום מההר, אל השדה.

יצחק הוא גם הדמות המזוהה ביותר עם - ארץ ישראל. הוא היחיד מהאבות הקדושים שלא יצא מהארץ - "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ". הוא הזורע בשדה מתוך אמונה, והיא בטוּבה מחזירה לו ברכה, "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'". וכנראה, ארץ ישראל לא נענית סתם כך בקלות, אלא לרוצים בה בכל מאודם ובכל נפשם. "למה נקרא שמה ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה".

אני חש שדמות זו ראויה להיות לנגד עינינו, בני הדור השני של ההתיישבות ביהודה ושומרון. המציאות המתמשכת של אתגרים ומאבקים, ואף לכאבנו נסיגות ופינויים, מצריכה אותנו לאותם כוחות נפש של יצחק. אמונה, התמסרות, התמדה, עקשנות. אמונה כי ארץ ישראל ראויה לעם ישראל, מעל לכל חשבון פוליטי ובטחוני. יכולת עמידה איתנה, יום אחר יום, שנה אחר שנה. אמונה המולידה השתדלות מתמדת להפוך את החלום למציאות, למרות ועל אף כל הקשיים.

אנחנו עדיין בתוככי המסע, אולם אנו כבר מאמינים ויודעים כי לאחר כל כח ההתמדה, לא בכדי יצחק הוא שורש צ.ח.ק לעתיד, שכן 'צוחק מי שצוחק אחרון'. ועליו נאמר – "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן".

יהי רצון שיתקיים בנו דברי יצחק אבינו, לאחר  מציאת הבאר השלישית, "כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ".