האדם מחפש משמעות אלוקית

הרב אביעד שינוול , כ"ו בחשון תשע"ח

הרב אביעד שנוולד
הרב אביעד שנוולד
צילום: ישיבת שדמות נריה

לפעמים אדם מחפש את החוויות הגדולות מחוץ לחיים. כשהוא יוצא לחופש, בחגים, בימים מיוחדים ובכל דבר שהוא לא השגרה.

אם נאמר את האמת אצל רבים מאיתנו השגרה די אפורה ומשעממת וחסרה ברק והתלהבות. עושים היום את מה שעשינו אתמול ובין לבין חולמים בהקיץ על הטיסה בקיץ לספרד/דרום אמריקה/תאילנד/זנזיבר/כל התשובות נכונות. בעצם החיים די שטוחים כי אין בהם עומק כל כך גדול שהרי אין מטרות גדולות בחוויות החיים הרגילות.

כשהחיים חלולים מבחינה ערכית אז העצב מתפשט. כאשר אין סיבה אמיתית לחיות אז החיים נעשים לאפורים וריקניים. בעולם המערבי אין ערכים מוחלטים ולכן העצב מופיע בכל פינה והתרופות הנמכרות ביותר מיועדות לטיפול בדיכאון. כשאין ערך לשום דבר בחיים וכל דבר מרגש נמצא מחוץ לחיים אז למה לחיות? בתוך תוכו אדם מבין שהוא נוצר בשביל ערך גדול, בשביל לעשות דברים גדולים ולכן לרוקן את חייו מתוכן זה בעצם להרוג אותו מבפנים. הוא לא כאן בשביל לאכול, לישון ולמות כמו בהמה אלא הוא בא לקדם משהו אמיתי ונצחי.

איך מצליחים להאיר את כל הפינות החשוכות של החיים? מאיפה שואבים ערכים שיתנו כוחות לאתגרי החיים?

הרב קוק זצ"ל סלל דרך לפתרון. "בכל דרכיך דעהו, צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם" (מוסר אביך ב ב). תחפש את השם בכל פינה בחיים. לפני שאתה עושה משהו תשאל את עצמך האם אבא שבשמים היה רוצה שתעשה את זה ואם התשובה היא חיובית אז תחשוב ותעמיק באותו רצון אלוקי טהור שאתה כרגע מממש.

כשאתה חי ברמה כזו אז כל ביס מתפוח נעשה לחוויה סוחפת. כי אתה אוכל משהו שנשלח אליך על ידי מלך מלכי המלכים שרצה לדאוג לבן היקר שלו אז הוא ברא תפוחים. אחת מההשלכות המדהימות של המצב הנפשי הזה הוא ריכוז מדהים בכל חוויות החיים. אם ראיתם פעם אדם שמברך מכל הלב אז אתם בטח מבינים למה אני מתכוון. אתה רואה אדם שבוער באש כשהוא מוציא את המילים "שהכל נהיה בדברו" מהפה.

את מה שאתה עושה – תעשה טוב מכיוון שהקב"ה מחפש אותך באותו מקום. אם עכשיו אתה שקוע בלימוד אז תתרכז רק בעמל השכלי של הלימוד, אבל אם עכשיו זמן תפילה אז תשקע לחלוטין ברצון להתרגש עד דמעות בעמידה מול השם יתברך.

כשאתה נמצא עם חבר תנסה כל הזמן לראות איך אתה יכול לעשות טוב ובכך למצוא את הנקודה האלוקית בסיטואציה. זה סוג ריכוז שאיננו דומה בכלל לרטלין מכיוון שתרופות מכבות את האדם אבל ריכוז שכזה רק מעצים אותו. זאת האלטרנטיבה הרוחנית והעמוקה לעולם של הסחות-דעת-טכנולוגיות. כשאדם מחפש את השם בכלכ מקום הוא יוצא למסע מדהים בו הוא פוגש את חייו מחדש.

אז בואו נצא למסע!