תובנות בעקבות קמפיין #METOO

הרב אלי שיינפלד , כ"ז בחשון תשע"ח

ערוץ 7

רפרוף מהיר בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט מלמד על יעילותו הרבה של קמפיין 'me TOO' המעודד נשים שהוטרדו על ידי גברים, לחשוף זאת בראש חוצות ולהביא אל עמוד התליה את הנדונים המורשעים במעשים חמורים אלה.

כתב בכיר ושדרן מפורסם. חייל עם עתיד מזהיר ומפיק הוליוודי נחשב, אשר חלקם בין החיים וחלקם נפטרו כבר מזמן, חוברים יחדיו לספסל הנאשמים הרחב.

בעקבות כך מתעוררת התחושה כי אנחנו נמצאים בתקופה משוגעת בה אין דין ואין דיין וכאילו בדורנו אמות המידה המוסריות נהיות  מטושטשות כלא היו. הרמב"ם מלמדנו כי מאז ומתמיד, נגרמו נזקים גדולים בעטיו של יצר המין, וכך הם דבריו: "אין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות".

הרמב"ם לא מסתפק בקביעה זו אלא הוא מסיק מסקנה ברורה מאוד: "...לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול.." . התבוננות בדבריו מלמדת אותנו כי יש ללמד את בני האדם להתנהל נכונה עם יצר המין וגרורותיו, ורק כך, יימנעו הנזקים האיומים.

לכן על אף חשיבותו של הקמפיין המביא לחשיפת המטרידים, נראה שהוא אינו מספיק. חשיפת הנאשמים בהטרדות, דומה לעשיית סתימה בשן רקובה בשעה שהטיפול המבוקש בה הוא דווקא טיפול שורש. אך אין כאן קיצורי דרך. לבעיה שורשית יש לתת מענה שורשי.

לכן נראה כי לא יהיה נכון לדלג על 'טיפול השורש' המתבקש, והדבר כולל הן חינוך והן הצבת נורמות חברתיות נכונות.

א. חינוך: יש לעסוק עם הילדים ובעיקר עם בני הנוער בסוגיות חשובות אלו. עלינו לדבר עם ילדינו ועם תלמידנו, כמובן בהתאם לגילאים השונים, על אודות ההתפתחות הפיזיולוגית אותה הם חווים. על השונות שבין גברים לנשים. על מערכת היחסים הנאותה שביניהם ועל חשיבות הצבת הגבולות בצורה נכונה. עלינו לדבר גם על דחיית סיפוקים ועל מהות הקשר הזוגי עת הוא מתגלה בצורה הנאותה. בשיעורים אלו יש לצאת נגד 'החפצת הנשים' ונגד המחשבה שאני יכול לעשות 'מה שמרגיש לי'. התעלמות מסוגיות אלו לא יגרום להעלמות התופעות המטרידות אלא להפך.

כמובן שמשימה חינוכית זו מוטלת הן על ההורים והן על צוות המורים, ואם לא יתבררו ויתלבנו סוגיות אלו בתוככי 'בתי המדרש למורים והורים', מהיכן יבוא המזור ומנין תבוא הרפואה?

ב. נורמות חברתיות. על אף חשיבות החינוך, נראה שאין הוא יכול לעמוד בפני עצמו. זכורני שבאחת ההרצאות שהעברתי להורים, שעסקה בסוגיות גיל ההתבגרות, העליתי על נס את חשיבות 'שמירת הנגיעה' ואת מקומם ההכרחי של הלכות ייחוד, בקרב צעירים וצעירות, אך לא רק בקרבם. ראיתי את הפרצופים המשתאים של קהל השומעים כאילו היו אומרים 'אל תהיה נאיבי' 'תהיה ריאלי' 'זה שייך אולי לעבר' וכו'.

והנה כעת, פתאום הכל מבינים שאי אפשר להפטיר כדאשתקד. במקומות מתירניים ביותר נתלים לפתע תקנונים שונים ובהם דרישות מחמירות ביחס לסוגי הקירבה המותרים שבין גברים לנשים. תקנונים אלו חשובים בהחלט אך הם רחוקים מלהיות מספקים. עד שלא נטמיע בקרבנו, הן בציבור הדתי והן בציבור הכללי, כי המתח המיני שבין גברים לנשים מחייב עמידה על נורמות נכונות, לא רק בשלטים, אלא בעיקר בהתנהלות נכונה, לא נוכל להגיע אל המנוחה ואל הנחלה.

חשוב לי להבהיר שאין בדברי אלא להסיר את מלוא האחריות לאותם גברים מטרידים, וטוב שיבואו על עונשם, אך כאמור לעיל, אם לתיקון פני החברה אנו מייחלים, עלינו לא להסתפק בקמפיינים, חכמים ככל שיהו, אלא לחנך בצורה אמיצה ולהציב נורמות חברתיות ברורות, ויפה שעה אחת קודם.