גבעת האבות ודרום תל אביב

בעז שפירא , כ"ז בחשון תשע"ח

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

ביקור קצר לעת ערב בגבעת האבות הפגישנו עם תושבי המקום אותם באו לחזק תושבים מדרום תל אביב.

החיבור מובן- אלה מהגוש ואלה מהשפלה וכולם קרבנות משפט סדום אותו מנהיג הבג"צ תוך כדי שהוא עושה ביהודים שפטים, זורע הרס וחורבן ומותיר את כולנו פעורי פה נוכח שרירות הלב, אל מול פני הרשע.

גם בסדום היו חוקים ובמקורותינו  אנו מוצאים דוגמאות לחוקים כאלה. כך למשל, כאשר ביקר אורח בסדום  והוכה על ידי תושב המקום  חויב האורח המוכה לשלם למקומי המכה פיצוי כספי. על מה ולמה תתמהו? מביאה הגמרא את נימוקי דייני סדום- הרי המוכה היה צריך להקיז דם (נחשב לבריא באותם ימים) והמכה חסך לו את ההוצאות הכרוכות בדבר על ידי שהכהו עד זוב דם.

ועוד מסופר על אישה הרה (מתארחת בעיר) שהוכתה על ידי איש סדום וכתוצאה הפילה את עוברה. על פי "היכל הצדק" הסדומי הוצע שהאישה תימסר למכה, זה יבוא עליה, כתוצאה תהרה וכך יושב לה עובר (תחת זה שהפילה). זהו הצדק על פי סדום.

בג"צ פסק להחריב בתים בגבעת האבות למרות שה "בניה הבלתי חוקית" היא מזערית ביותר (פינה קטנטנה באחד הבתים למשל...). בעל הבית הציע לפצות פיצוי כספי, אחר כך הציע להרוס את המטר העודף, אפילו המדינה הציעה להסדיר את היישוב. אלא ש"בית המשפט הגבוה לצדק" הכריע- הרס!!!

דע עקא שאותו הבג"צ מסרב בעקביות להתיר הריסה בשלמות של בתי מחבלים רוצחים, זולת החדר בו התגורר הרוצח עצמו (ראו לדוגמה את בית הרוצח בהר אדר שחלק קטן הימנו נהרס לאחרונה).

אין לי הסבר אחר זולת רשעות לשמה!!

מתארגנים תושבי גבעת האבות למחאה. המחזות מוכרים- הרבה בני נוער ומעט מאד מבוגרים. מרק חם, פיצות, תרמילאים אידיאליסטים, שולחנות כסאות ו"ביצורים" אד הוק שביום פקודה יועפו באחת על ידי שופלים צה"ליים, לא לפני שבריוני היס"מ/משמר הגבול יכו ילדים רכים בתוך המבנה.

באו תושבי דרום תל אביב להזדהות עם גבעת האבות. אותם יהודים הופקרו למר גורלם על ידי ערלי הלב מהבג"צ . מזה זמן רב שחייהם אינם חיים. אלה הציגו בפנינו סרט בו נראים חיילי צה"ל במדים משעשעים בריקוד ילדי מסתננים, היינו כלא מאמינים. עוד סופר על הקמת גרעין נחל באזור שייעודו סיוע לעבריינים הכושים מאפריקה העושים שמות ביהודים ובחייהם. לקינוח לימדונו לדעת שלאחרונה הוצבה באזור פלוגה של משמר הגבול המונעת מעבר מסתננים לצפונה של תל אביב, מתברר שיש גבול לכל תעלול....

נשוב לסדום. שם היו החוקים אחידים לכול. הרשעות הכתה בכל , בלי הפליה ובלא משוא פנים. רשעות קשה ובלתי מתפשרת שהביאה לבסוף לחורבן.  ובימינו אנו, האם הכול שווים בפני החוק?, האם אוכפים את החוק כלפי כל אוכלוסיית המדינה באופן שוויוני?, האם אין משוא פנים?, כל השאלות רטוריות כמובן.

מצאנו אם כן חבירה יחדיו של יהודים טובים שכל חטאם הוא רצונם לחיות חיים חופשיים במדינה יהודית. לאלה בגבעת האבות יהרוס הבג"צ את הבתים, לאלה מדרומה של תל אביב הורס הבג"צ את כל מרקם החיים והופכם לבלתי נסבלים. אלה כמו גם אלה חסרי אונים.

עד מתי ניאלץ כולנו לכופף את ראשינו בפני שרירות הלב, בפני הרשע הממלא את "היכל הצדק", בפני היחס העוין והמתנכר ליהודים. עד מתי ?

בשנים האחרונות הגדישו הרשעים את הסאה. רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות מחד וההתעללות הנמשכת ביהודים וביהדותם מקוממים עליהם רבים. השרה איילת שקד עומדת בראש המאבק לשינוי המצב ואליה חוברים יהודים נוספים שקצה נפשם ברשע. לנו, האנשים הפשוטים, נותר רק להתפלל "השיבה שופטינו כבראשונה".

ותושבי גבעת האבות הגיבורים גמרו אומר לא לוותר. הבתים ייבנו, גם אם יהרסו על פי משפט סדום. ובין לבין מתוכננת ביישוב סעודת הודיה. הודיה לבורא עולם על מה שהיה ועל מה שיהיה. אותו, את בורא עולם, אי אפשר לעקור מליבנו, אפילו הבג"צ אינו יכול !!