יום שישי השחור של הסוּפִים

נעם בנעט , י"א בכסלו תשע"ח

נעם בנעט
נעם בנעט
מעוז ויסטוך

טירוף הקניות של "בלאק פריידי" אולי גרם לחלקים בעולם לפספס את מתקפת הטרור הגדולה ביותר שחוותה מצרים שאירעה במהלך תפילת יום השישי האחרון.

האירוע, שהתרחש בכפר א-רודה (תעתיק: אלרוצ'ה) שבאזור העיר אל-עריש בחצי האי סיני, היה שילוב של מטען במסגד וירי לעבר מאות מתפללים. תושבי הכפר תמכו בהדחה של מֻחַמַּד מֻרְסִי (Muhammad Mursi), נשיא מצרים ואיש האחים המוסלמים בקיץ 2013, ותמכו במפקד הצבא דאז והנשיא כיום, עבד אל-פתאח א-סיסי, ובפעולותיו נגד האחים המוסלמים. אנשי הכפר א-רודה שיתפו פעולה עם הצבא המצרי נגד אנשי "המדינה האסלאמית" (דאע"ש). בפיגוע זה נרצחו מעל 300 בני אדם.

כדי לענות לשאלה המתבקשת, איך יכול להיות שמוסלמים מבצעים פיגוע במסגד, יש לחדד כי מדובר במסגד צוּפִי (Sufi) וכי המפגעים ככל הנראה קשורים לארגון "המדינה האסלאמית" (דאע"ש). צוּפִיזם הוא זרם אסלאמי-מיסטי המונה עשרות מיליוני מאמינים ברחבי העולם, כ-15 מיליון מתוכם גרים במצרים (מתוך כ-95 מיליון תושבים בכל מצרים).

בכדי להבין מי הם הצוּפִים, ניסע הפעם בזמן אל המאה השמינית, אז החלה להיווצר תנועה של מיסטיקנים מוסלמים. התנועה שמה דגש על החוויה האישית ועל הרגש, במטרה להגיע לידיעת האל על ידי הרגש והחוויה תוך ביטול השכל. הצוּפִים אומרים שהאדם צריך ללמוד להתקרב לאל כמה שניתן, עד לרמה שבה הוא מתאחד עם האל והם דבר אחד. הדבר דומה להבדיל לרעיון "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" היהודי, בו האדם כל כך קרוב לאל עד כדי שהרצון שלו הוא גם רצון האל. משום שמה שמפריד בין האדם לאל הוא העולם הזה, על האדם  לפרוש מהעולם הזה.

המטרה בסופו של דבר היא התמזגות עם האחד, עם אללה. הדרך לבצע את המיזוג היא ביטול המחיצה של האגו, השאיפות והרצונות וכך להיכנע מרצון ומאהבה לאללה.

אציין שני צופים מוכרים, האחד, ג'לאל א-דין רומי, משורר איראני בן המאה ה-13, שכתביו תורגמו לשפות רבות. הוא שם דגש על החיפוש הפנימי אחר האמונה הדתית ופחות על סממנים חומריים.

השנייה היא רָאבִּעַה אלעַדַוִיַה (Rabia al-Adawiya), אישה שקיבלה מעמד של קדושה גדולה בזרם הצופי. אחת מהאמרות המפורסמות שלה אומרת: "אלוהים, אני עובדת אותך לא מפחד הגיהינום או מפחד האש שלך, ולא מתוך רצון להיכנס לגן העדן שלך, אלא מתוך אהבתי לך". על שמה קרוי הרחוב הראשי של הר הזיתים בירושלים וכיכר בקהיר, שהתפרסמה בשנית בשל טבח של צבא מצרים מול אנשי האחים המוסלמים.

בהקשר היהודי, נוכל למצוא דעות על כך שבנו של הרמב"ם, רבי אברהם, הושפע מהזרם הצופי ואף רצה לשאול מהם מנהגים דוגמת השטיח בבית התפילה והוספת כריעות והשתחוויות.

בעוד רבים מן המוסלמים רואים בצוּפִים חריגים בנוף, זרם הסַלַפִיה (Salafi) רואה בהם ככופרים ודינם מוות. לפי ההשקפה הסַלַפִית, יש לחזור אל האסלאם הקדום (כשהיה בשיא תפארתו) ולחקות בדיוק את מעשי המאמינים של אז, ללא כל חידוש.

דוגמא להבדל בין שני הזרמים הוא ביחס אל השֵיח'. אצל הצופים השֵיח' הוא דמות מרכזית – הוא המתווך בין המאמין לאללה ואחרי מותו הוא הופך לדמות נערצת. הערצה לשיח' אצל הסַלַפִיה אסורה.

בחזרה לפיגוע, מדובר בקו פרשת מים בפיגועים של האיסלאמיסטים בחצי האי סיני, פיגועים שעד כה התמקדו בנוצרים הקופטים.

חצי האי סיני הפך בשנים האחרונות למקום העיקרי בו ארגון המדינה האסלאמית יכול להתגאות בהצלחות. ארגון הטרור המוביל שם הוא "אַ-דַּוְּלַה אל-אִסלאמיה - וִלַאיַת סַינאא'" ("המדינה האסלאמית - מחוז סיני) המוכר בשמו הקודם "אנצאר בית אל-מקדס", (תומכי ירושלים). בדומה לאביו, אל קאעידה, גם לארגון המדינה אסלאמית (דאע"ש) נוח לפעול באזורי אנרכיה כמו סיני.

בנובמבר 2016 פרסם הארגון תיעוד של עריפת ראשו של סלימאן אבו חראז, זקן השיח'ים הצופיים בסיני. כחודש לאחר מכן פרסם הארגון את פריסת הצופים ואת יחסו אליהם, בתוכם ציין גם את המסגד בא-רודה.

הפיגוע גם מדגיש את חוסר יכולתו של הנשיא א-סיסי להגן על המיעוטים - מחוץ לגבולות האסלאם (כגון הקופטים) ובתוכו (כגון הצופים). עלינו לזכור כי אותו א-סיסי היה בעברו שר ההגנה וגם ראש המודיעין המצרי, כלומר אדם שיש לצפות ממנו להבין בביטחון. בנוסף יש לזכור כי הוא מעוניין להיבחר מחדש בעוד כארבעה חודשים בבחירות הכלליות במצרים, כך שעליו להוכיח את עצמו.

השלכה ישירה על ישראל היא החלטת מצרים לדחות את פתיחת מעבר רפיח, בין רצועת עזה למצרים, בשל המצב הביטחוני הרגיש. המעבר אמור היה להיפתח לתקופה של שלושה ימים, כחלק מהפיוס בין חמאס ופתח בתיווך מצרי.

מה שנותר לנו לראות זה האם ההצהרות של נשיא מצרים, היום (רביעי) בנאומו באירוע לרגל יום הולדתו של הנביא מוחמד שיערך מחר, כי על הרמטכ"ל החדש "להחזיר את הביטחון לסיני בתוך שלושה חודשים", ואף אישר לו "להשתמש בכוח ברוטלי" יעמדו במבחן המציאות והאם יום שישי השחור המצרי יביא לשינוי במצב הביטחוני הרעוע של מצרים.

קריקטורה של עמאד חג'אג' הירדני אנו רואים בצד ימין "יום שישי השחור בכל העולם", כרמז למבצעי "Black Friday" אפשר לראות את אחוזי ההנחות. בצד השמאלי כתוב "יום שישי במצרים" ואנו רואים אותו מלא דם. בפינה השמאלית העליונה "מסגד אלרודה".

להרצאות וכניסה לרשימת התפוצה - מוזמנים ליצור קשר. נעם בנעט - חלון למזרח התיכון המתחדש.