ממשיכים לנצח: החלת האורות בכלים

האם תאורטית, "נס חנוכה", היה יכול לחול, למשל, בהקרבת אש על המזבח (שלא היתה פוסקת 8 ימים)? מדוע כיוונה ההשגחה דווקא לנס במנורה? מה רצו היוונים דווקא מפכי השמן התמימים? ומה כל זה רלוונטי לדורנו?

מאיר יהודה ברגר , ט"ז בכסלו תשע"ח

מאיר יהודה ברגר
מאיר יהודה ברגר
צילום: יח"צ

אורות וכלים – התנאי להתפתחות העולם

"אורות" הן הכרח לעולם, בלי "אורות" אין חיים. למה אני קורה "אורות"?

לחיוּת, להשפעה, לאוֹמר ערכי ותרבותי, לרגש, לרוח, לחכמה ולתבונה האנושית וביחד עם אלו גם ליצרים, לנטיות, לתשוקות, לתאוות ולשאר מרעין בישין, בקיצור, ה"אורות" הם ביטויי החיים עצמם.

בעולם חוקי כמו שלנו, חייבים האורות להתכנס לכלים, לחוקים.

כבר למדנו על דור המבול, שהיה מלא בשפע אורות, אך בלי שום כלים. דור שהטביע בחמסו את כל העולם, במבול שאף הוא שפע ולא התחשב בכלים של העולם.

התרבות האנושית מאז ועד היום מנסה ליצור כלים לאורות הללו, אך ללא הואיל. אמנם הכלים האנושיים הינם חשובים מאוד, הם מקיימים את הסדר המדיני והתרבותי, אך עדיין לא נותנים מזור מלא לאנושות. שכן האדם מרגיש שכליו סה"כ מונעים מהאורות שלו לשרוף את זולתו, אך עדיין לא מצליחים לעזור לו ליישב בין האורות הסותרים שבו וממילא להאיר את חיוו בחוקיות של חיים טובים ומאושרים.

אז סיכמנו שצריך גם אורות וגם כלים, בשביל להצליח להניע את העולם בדרך הנכונה אל הטוב והאושר, אל עצמו ואל אלוקיו.

אורות וכלים יווניים

אמנם האורות מפוזרים הם בכל העולם, אך ריכוז שלהם התרכז בזמנו בזרע יפת: "יפת אלוקים ליפת" (בראשית ט', כ"ז), שתרגומו: ירחיב אלוקים ליפת (-פותיא בארמית= רוחב בעברית – רש"י שם). צאצאיו הפליאו לבטאם בתרבות היוונית וההלניסטית, תרבות עם הרבה מאוד אורות שמשפיעים עד ימינו אנו על עולם תרבותי שלם.

התרבות היוונית, בנתה כלים מפוארים מאוד! כלי "כסף וזהב" ששובים את העין האנושית, תרבות של אסתטיקה, וסגידה ליופי החיצוני. גם החכמה האנושית הינה חלק מהצורך באסתטיקה, הצורך ביופי האנושי ששואף שהכל יסתדר לו בחוקיות הרמונית. אכן קנקנים נאים בנו היוונים, אך מה באמת קייםבתוכם?

ופה אנו מגיעים לעולם המוסר הפנימי. כדי שהכלים יביאו מזור לעולם, הם צריכים להיות כאלו שמכילים את כל האורות כולם ומקשרים אותם למוסר. האורות הכללים: הלאומיים והבין לאומיים, האורות החברתיים: מתאימים לכל המעמדות בחברה ותואמים את המעגל הקהילתי והמשפחתי כאחד. והאורות האישיים: כלים שנותנים מקום לביטוי לכוחות האדם השונים והסותרים, מיישבים את הסערות שבתוכו ומקשרים אותו חזרה למעגלי האורות הרחבים, בשלום ובהרמוניה, ומעל ויחד עם כל אלו האורות הנסתרים: כלים הנותנים מזור ופשר לנטיית האדם אל הנעלם, אל האלוקות ואל הצדק והיושר המוחלטים.

המורכבות והמומחיות הזאת, היתה כבר גדולה על היוונים. הם הצליחו לבנות כלים לאורות הכלליים, ואף החברתיים, אך לאורות האישיים ונסתרים, לא הצליחו לבנות כלים יציבים ואמיתיים.

מה בין היוונים לישראלים ומה בעצם קרה שם?

ופה קרתה התנגשות גדולה בין הכלים הנאים שלהם לכלים הנאים של חכמי תרבות ישראל. תרבות ישראל, אשר ירשה "כלים אלוקיים", את המצוות האלוקיות, לעם סגולה, כלים אשר מצליחים למזג בתוכם את כל סוגי האורות כולם, מפרים אותם, מעוררים ואף מעדנים אותם!

במפגש עם החכמה האדירה הזאת, אשר קשרה את נפשות אוחזיה, בקשר של חיים אמיץ ובלתי מתפשר, שלא הסכים לכרוע ברך בפני אף מערכת אחרת של כלים. עמדו היוונים בהשתאות.

כי הרי אפשר לוותר על אסטטיקה בעד אסטטיקה אחרת, אבל אצל הקנאים מעם ישראל, הם מצאו להט בלתי מובן, להט שנובע מקשר של חיים אל הכלים. היהודים לא הסכימו להפריד בין האורות לבין הכלים שלהם...

דווקא במקום הזה, טימאו היוונים את כל השמנים, הם פגעו בכלים, שנותנים את הכוח לאורות המיוחדים של עם ישראל.

הם ניסו לפגוע בהלכה היהודית העוברת מדור לדור, דרך חכמי ישראל, אשר ביראת ד' שבהם, בחוכמתם, בכישרונם ובחיבורם אל האורות הייחודיים של עם הנצח, ואל הרצון האלוקי המבוטא במסורת ישראל מדור לדור, יודעים לבנות כלים תואמים לשעה ולדורות, שמצליחים לשלב בין כל סוגי האורות.

כן, רק באחיזה בלתי מתפשרת בכלים הקדושים שלנו, עד מסירות נפש, ודווקא שם, נוצר הנס שחיבר בין האורות האנושיים למקורם האלוקי!

לכן הנס קרה דווקא במנורה הטהורה – שהיא הכלי המבטא את האור הישראלי המיוחד ובכד חתום בחותמו של כהן גדול – שהוא הכלי המכיל את השמן הטהור, כפי מסורת ישראל, המועברת בטהרה ובקפידה על ידי הכהנים (דברים ל"ג י'), וכאשר משתמשים בכלים הנכונים, אז האור שמאיר הוא אור השמונה, אורם של ישראל שקדמו לעולם.

ואיך כל זה קשור אלינו?

כאז, כן היום, עומדים אנו בנסיונות ובמלחמה תמידית, לשימורם של הכלים המיוחדים שלנו.

אך לא פחות מלשמר את הכלים במסירות נפש, זקוקים אנו, אלא גם להזכיר לכולנו כי הכלים, נבנו בשביל האורות שלנו. שכן אין עניין בכלים בלי אורות...

ובשפה ברורה יותר: המצוות נתנו לעם ישראל. עם שיש בו חיות מיוחדת, חיות של עוז (ביצה כ"ה:). לכן דווקא משום כך, עלינו לעמול וליצוק לתוך העולם ההלכתי את החיות וכוחות הנפש שלנו, לקיים את המצוות בחיבור למחשבה, לרגש, לדמיון, לאמונה, לרצון שלנו – לכל כוחות הנפש!

קיום מצוות והלכה, עם לימוד ומחשבה לפני העשיה, עם הכנסת הרגש, הדמיון והרצון שלי לתוך המצווה, עם חיבור לאמונה בכוחה של המצווה לעורר את הנשמה שלי בנקודה המיוחדת הקשורה לאותה המצווה. עבודה שכזאת, מחזירה את האורות לכלים וממילא מחיה אותנו מחדש.

דווקא בדור של גאולה, בתקופה שבה הכוחות האנושיים מלאי עוצמה, חיות ושקיקה, נדרשים אנו לחבר את כל הכוחות האדירים הללו, את האורות שלנו, לכלים העתיקים והמשובחים שלנו, ואז, נזכה לאור חדש על ציון תאיר! במהרה בימינו, אמן!