לשבת בשלווה?

הרב חגי לונדין , י"ט בכסלו תשע"ח

הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין
צילום: עצמי

על המילים 'וישב יעקב' דורשים חכמים בבראשית רבה: 'ביקש יעקב לישב בשלוה.. אמר הקב"ה: לא דין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה?.. קפץ עליו רוגזו של יוסף'.

הרצון לשבת בשלוה הוא רצון אנושי עתיק יומין, לראות 'איך הכל מסתדר' ו'הכל רגוע'. השאיפה לשקט ושלוה היא שאיפה לחיים שקטים, ללא מהומות ולכן ישנה בה סכנה של שטחיות וחד-מימדיות. חוסר יכולת להבחין בגוונים שונים במציאות הוא תוצר הכרחי של הרצון לשקט, שהכל יראה ויתנהג אותו דבר. סוג של כבדות.

יוסף לובש כותנת פסים שמבטאת בגד שעוטף את כל הגוף אולם מורכב מגוונים שונים וכוחות שונים. בניגוד למעיל, כותנת היא בגד קל. בגד שאינו מכביד על הגוף אלא מאפשר לכל איבר בגוף להרגיש משוחרר ולבטא את עצמו באופן ייחודי.

יוסף, דורשים חכמים, 'שואל בשלום בני השפחות'. הוא לא מבזה שום כוח. הוא מסוגל לפעול בתוך הכוחות המסובכים של מצרים 'ולהחיות עם רב' - גם מצרים, גם בני משפחתו, גם בעלי חיים, גם דומם. כל חייו של יוסף הם שרשרת אחת גדולה של הוצאת כוחות שונים אל הפועל.

בית יעקב מגיע לשלמותו רק כאשר מכיל בתוכו את כוחו של יוסף, ומשיח בן דוד מגיע לשלמותו רק כאשר מוקדם לו משיח בן יוסף.



טוען....