שלי שלי, ושלך שלך

מה הקשר בין פרק זה לחטאי סדום ועמורה?

השופט משה דרורי , כ"ב בכסלו תשע"ח

השופט משה דרורי
השופט משה דרורי
פלאש 90

במסגרת המשל הראשון, בתוך שתי התשובות האחרונות של איוב, העוסק בחוכמה הנעלמת מעין כל, מובאים בפרק כח, פסוקים א-יא, פסוקים המתארים את האדם המוציא מן האדמה דברים יקרים (דעת מקרא, לפני פרק כז).

בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קט, עמוד א, מובאת ברייתא, הקושרת פסוקים אלה לחטאי סדום ועמורה:

"אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא. ומה כתיב בהם (פסוקים ה-ח) :" אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ: מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ: נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה: לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל". אמרו: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת זהב לו, למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו], בואו ונשכח תורת רגל מארצנו, שנאמר (פסוק ד): "פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ".

רעיון זה משתלב עם האמור בפרקי אבות, י, ה: "האומר: 'שלי - שלי, ושלך - שלך', זו מדה בינונית; ויש אומרים: זו מדת סדום".

בתלמוד ובספרות ההלכה, התעצבה דוקטרינה של "זה נהנה וזה לא חסר", דהיינו: פטור מחיוב כספי, כאשר אדם נהנה מרכוש חברו, כאשר לבעל הרכוש לא נגרם כל נזק.
_______________________________________________________

ראו בהרחבה: משה דרורי, השימוש לרעה בזכות במשפט העברי – כופין על מידת סדום (מכון משפטי ארץ, סדרת הלכה ומשפט במדינת ישראל, מס' 3, תש"ע 2010), 110 עמ'.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך