#me too?!

יהודית אפרתי , כ"ג בכסלו תשע"ח

יהודית אפרתי
יהודית אפרתי
צילום: עצמי

בקמפיין בינלאומי נרחב שהיה לאחרונה, התעוררו עוולות לא פשוטות שקרו לנשים בנושאים צנועים. הקמפיין העלה מקרים והטרדות שאסור שיקרו בשום חברה.

רציתי להוסיף לדיון הציבורי עוד נקודת מבט, שהיססתי רבות אם יש לי את האומץ להעלות, אך נזכרתי בדברי הרב קוק זצ"ל- "לא תוכל כל חולשה בעולם לפטרני מתביעתי הפנימית, מוכרח אני לדבר על דבר התשובה". לפעמים כותבים מהכרח, מחוסר יכולת לשתוק מול מציאות שזקוקה לתיקון.

בפרשיות השבוע אנו נחשפים לגדלות דמותו של יוסף הצדיק שמקבל את כינויו ה'צדיק' בעקבות התמודדות עם ניסיון מאוד קשה. 

לאחר שיוסף נמכר לעבדות בבית פוטיפר סריס פרעה, אשת פוטיפר מפתה אותו לדבר עבירה. היא מתמידה בפיתוי שלה באופן יום-יומי. 

יום אחד, יוסף הצדיק "הולך לעשות מלאכתו" דבר שרב ושמואל חולקים בו- האם הוא הלך לעשות את מלאכתו כעבד פוטיפר, או שמא הלך לאשת פוטיפר במטרה לחטוא איתה (פרשנות זו היא גם דעתו של רבי יוחנן). רש"י מסכם מחלוקת זו, בכך שדמות דיוקנו של אביו הצילה אותו מחטא העריות החמור. 

אני מרגישה שעם כל השיח הציבורי סביב זכויות האשה, וכן השיח המסיבי על חשיבות האסטטיקה וההשקעה הרבה בגוף, אנו שוכחות מה רב הכח שיש לנשים וכמה אחריות יש לנו על האופי המוסרי של החברה.

הכח הנשי הינו כח של חיים, בניה ויצירה.

כך היה בזמן השיעבוד במצרים עם המראות הצובאות של נשות עם ישראל, עליהן אמר הקב"ה- "אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים.  כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם ונוטלות המראות, וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים וכו'" (-רש"י בשם תנחומא).

לעומת הקושי הגברי הרציונאלי להביא ילדים נוספים לעולם שבו מתרחשות קטסטרופות, הנשים האמינו בנותן החיים, ופעלו שלעם ישראל יהיה המשך, כפי שדרשו רבותינו גם במסכת סוטה על הפסוק 'תחת התפוח עוררתיך'.

מאשת פוטיפר מחד ומנשות דור השיעבוד מאידך, עולה כוחן הרב של הנשים והשפעתן על המציאות הגופנית והמוסרית לטב ולמוטב.

אולם, לאן אנו לוקחות כח אדיר זה שהשם הפקיד בגופנו?

קורה לי לא פעם שאני מגיעה לפקידה או לנותנת שירות במקום ציבורי מסויים, ומתעוררת בי תחושת אי נוחות מבוטות הלבוש ומהחצנת הגוף שלה. לדעתי זהו שימוש לרעה בכלי החמדה ששמו גוף האישה, ובמילים מודרניות - זוהי "החפצת גוף האישה". לבוש שכזה אינו מאפשר התמקדות עניינית ובריאה, והוא גורם לרוב למיקוד בגוף לבדו. האם כך אפשר לשמור על קדושה, ולשמור על חברה בריאה ותקינה?

ההלכה אינה מדריכה אותנו לקיים שני עולמות נפרדים לחלוטין, בהם מכולת לגברים ומכולת לנשים, מדרכה לגברים ומדרכה לנשים. אלא עולם אחד וצנוע, שמקפידים בו על לבוש ראוי ושאר הלכות צניעות כפי שנהגו בכל הדורות. התורה מדריכה לחיי קודש צנועים.

אין צורך להשוות בין הכאב של הנשים בקמפיין me too# לבין אי הנוחות של גברים שנחשפים ללא רצונם למראות גסים בעל כרחם ברחוב, באוטובוס ובמכולת. בחברה שבה הלבוש פרוץ, והמיניות ללא גבולות - כולם סובלים. הנשים מוטרדות, והגברים מוטרדים. 

אני חשה שאשה שלבושה באופן בוטה מקיימת סוג של הטרדה כלפי מי שצריך לקיים איתה קשר ענייני, ועל זה לא מדברים כיום. מקובל לדבר רק על הטרדה מצד אחד, וזוהי תרבות שקר. הלא הטרדה הפוגעת בחוש הראיה, אינה פחותה מהטרדה הפוגעת בחוש אחר של הגבר או האישה!

בוודאי שאף אם אשה מתלבשת באופן לא ראוי, אין מקום להתנהגות אסורה או להטרדה כלשהי ח"ו מצד גברים. כפי שניתן לראות מיוסף, שגם לאחר הטרדות חוזרות ונשנות של אשת פוטיפר נהג בגבורה ובצדקות ולא התפתה. 

אכן קשה לשמור על גדרי הצניעות כאישה אך קרבן זה הוא בעל ערך משולש: ערך הלכתי של שמירת כללי הצניעות ההלכתיים, ערך מוסרי של התחשבות בזולת וערך חברתי של ניהול חברה עניינית ללא פיתויים מיותרים.  

לעניות דעתי, התיקון יבוא דוקא מההבנה שהבעיה אינה שייכת לצד אחד אלא לשני הצדדים. מה שהנבואה וההלכה זועקים כבר אלפי שנים, אנו מתחילים עכשיו להבין בשכלנו הקטן- חיים של שמחה ועשיה ברוכה, יכולים להיות רק בעולם שבו הצניעות נשמרת, הן אצל גברים, הן אצל נשים. והיה מחננו קדוש.