הרב שרלו טועה

ד"ר צבי מוזס , כ"ו בכסלו תשע"ח

ד"ר צבי מוזס
ד"ר צבי מוזס
צילום: עצמי

הרב יובל שרלו נענה להזמנת מישהו מהמארגנים של ההפגנה ברוטשילד, שהוא לא זכר את שמו, ולשאת דברים.

זה מזכיר את אותו מהלך שעשה בשעתו הרב בני לאו בהפגנות המחאה של דפני ליף. על פניו מהלך שברמה העקרונית אפשר להבין אותו, ובמידה רבה להסכים עם הטענות הבסיסיות שלו, אך כפי שאז אפילו הרב לאו הבין שטעה, כך טועה גם הרב שרלו הפעם. גם בשעתו היו מניעים וטענות שגם הציבור הדתי לאומי והימני היו יכולים להזדהות, אבל הכיוון הפוליטי נגד הממשלה היה ברור.

בהפגנות המוניות, קול ההמון לא רגיש לניואנסים ולטיעונים מורכבים, ועצם ההצטרפות להפגנות כאלו מתכנסת לאמירה אחת חדה וברורה, ובלתי מתפשרת. לכן ניתן לומר שבעצם הצטרפותו של הרב שרלו להפגנה ברוטשילד במוצ"ש הוא קורא להפלת נתניהו ושלטון הימין, גם אם אינו מתכוון לכך.

את עמדותיו החשובות כנגד הפגיעה של החקיקות האחרונות של הימין במשטרה, בבית המשפט ובתיקשורת, עליו להשמיע בפורומים ציבוריים מתאימים, ולא בהפגנות רחוב.

הרב מיצר על החלוקה הדיכוטומית למגירות של ימין ושמאל, ועל כך שהחלוקה נעשית באופן אוטומטי, סטריאוטיפי ואסוציאטיבי. תהליך שמפלג את העם לשבטים, ומעצים את הקרע הבוז והפילוג, שלילת הלגיטימיות וראיית ה"אחר" כבוגד. ובצדק. ויש הרבה מה לעשות במישורים החינוכיים והחברתיים כדי לטפל בבעייה זו, וטוב מוקדם ממאוחר.

הרב מדבר על יושרה ציבורית, אומץ לב לפעול למען מטרה מסויימת גם כשהיא סותרת את האינטרסים הפרטיים, ובצדק. הרב מודע לכך שחלק מהמניעים להפגנות האלו אינו טהור, אבל מאמין שיש רוב מוחלט של אנשים טובים שמסוגלים להתעלות מעל השבטיות, ומסוגלים לפעול לפי כללים דמוקרטיים גם כאשר הם מופעלים נגדם. ולאלה הוא מעוניין לחבור. וכאן הוא טועה.

כפי שהרב מעיד על עצמו, הוא לא נאיבי ותמים כל כך, אבל למרות זאת הוא טועה. המגרש עליו הוא עולה לשחק הוא המגרש הפוליטי, ולאנשי רוח והגות הוא מגרש זר, אכזר ומתנכר. הופעתו של הרב ברוטשילד, תשמש הוכחה לכך שלא מדובר בהפגנות שמאל, לבוש וכסות למפגינים להכשרת כוונותיהם. קריאתם היא לראש הממשלה להתפטר, גם לפני כתב אישום וגם לפני המלצות כאלו או אחרות.

הם נחושים שלא להרפות לפני השגת מטרתם, וללכת עם זה עד הסוף, בלי להתחשב במחיר ציבורי כזה או אחר. האם עם גישה כזו הרב מסכים. ונניח שהוא יציג הסתייגות כזו אחרת בהפגנה, האם קולו ישמע? מסופקני.

כשהמטרה של הפלת השלטון והחלפתו תושג, אין ספק שתעשה פגיעה קשה בציבור הדתי בכלל והלאומי במיוחד, ובימין כולו, והרב שרלו יאלץ לחפש חברים במחוזות אחרים. סביר להניח שלא ימצא מי שיזכור את דבריו ועמדתו, ואם היא תיזכר ספק אם מישהו יתחשב בו או בציבור אליו הוא משתייך, ואותו הוא מנסה לייצג.

ההפגנות האחרונות, פרי יוזמתו של מני נפתלי, ה"שורד" של הבית של שרה נתניהו, ובחבירה הבלתי נקייה של אלדד יניב, ובהמשך גורמים נוספים, יש סיבה ומטרה אחת ברורה להפיל את נתניהו אישית, מתוך תיקווה סמויה וגלוייה שבעקבותיו יפול הליכוד ושלטון הימין כולו.

 גם לא מתוך רגישות פוסט טראומתית שלאחר ההתנתקות ולאחר המתקפה הקשה של השמאל על הציבור הדתי לאומי כולו בעקבות רצח רבין ז"ל, ניתן לשער מה יקרה לו הפגנות אלו יצלחו. ולוואי ונתבדה.