אם אדם נמצא במקום חשוך הרי שהוא מגשש באפילה ולא רואה כלום, לא יכול לתפקד בצורה נורמלית.
החושך מונע ממנו להנות ממרחבי העולם ויופיו. הוא זקוק לאור. אך אם ייחשף לאור בבת אחת אחרי שהיה בחושך מוחלט זמן רב, עלול להינזק. כדי לראות טוב, צריך להתרגל לאור בהדרגה.
אם תיסע בלילה במקום חשוך הרי שאתה חייב להאיר את הדרך לפניך. אם תיסע בלי פנסים, זו סכנה גדולה. חייבים להאיר את הדרך!
אבל צריך שהאור יאיר במינון הנכון. אם תיסע ותדליק אור גבוה ומגיע מולך רכב, הרי שהאור הגבוה עלול לסנוור, וכשהאור גדול מדאי, קשה להתרגל אליו.
בבריאת העולם הקב"ה ברא אור רוחני גדול עצום ורב. אור שבעת הימים. האור הזה היה כל כך גדול, ואדם הראשון היה צופה בו מסוף העולם ועד סופו. "וירא אלקים את האור כי טוב".
אור שבעת הימים שימש את אדם הראשון במשך 36 שעות, ונגנז. הקב"ה מנע את האור מהרשעים, וגנז אותו לצדיקים שהם נקראים טוב. "אין טוב אלא צדיק, שנאמר אמרו צדיק כי טוב".
חושך זו מלכות יוון, שהחשיכה עינהם של ישראל. ואע"פ שניצחנו את יוון, עדיין טומאת השכלים היוונים מכסה את העולם. העולם הזה הוא עולם השקר. מנסים למכור לנו חושך ולספר לנו שהוא אור. מסכן ואומלל הוא מי שנסחף אחרי החושך. האור נמנע ממנו. מי שיש לו אינטרנט פרוץ, למשל, נתן למתיוונים וליוונים לנצח אותו ולטמא את שכלו. איך יזכה לאור הגנוז שיש בתורה? "ואשר נפשו לא חיה, איך יזכה לאור הבוקר"?
בחנוכה אנחנו מדליקים ל"ו נרות כנגד האור הראשון ששימש לאדם הראשון ל"ו שעות וכך מתחנכים להיחשף לאור ה' הגדול. האור הזה גנוז בתורה הקדושה. בתלמוד בבלי יש ל"ו מסכתות, ומי שזוכה ללמוד את התורה בעמל ובקדושה טועם משהו מאור הגנוז.
אך אל יאוש! גם אם החושך מכסה ארץ, והיאוש מכרסם בנו, אנחנו כל כך מתגעגעים לאור ה', ולצערנו מתהלכים בחושך, בחנוכה אנחנו מקבלים מעין "טעימה" מהאור הגנוז. עלינו לחנך את עצמינו להתרגל אליו. לטהר את נשמותינו. אם נזכה להיות מוארים באור החנוכה, להאיר את נשמותינו, לסלק את טומאת יוון ולגרש את החושך הרוחני, אזי נהיה מוכנים לאור החדש אשר על ציון יאיר, והלוואי נזכה כולנו במהרה לאורו. (ע"פ הספר הקדוש בני יששכר)