ענוותנים בשרות האויב
ענוותנים בשרות האויב

כולנו גדלנו על סיפור קמצא ובר קמצא ועל החורבן הבלתי נמנע הבא בעקבות אותו מעשה מביש. אבל לסיפור כמו שמופיע בגמרא יש המשך.

אחרי שבר קמצא גורש מהסעודה הוא החליט לנקום בעם ישראל ולהעליל עלינו שמרדנו בקיסר הרומי, הלך בר קמצא לקיסר והלשין. הקיסר לא קיבל את המלשינות אבל הסכים לבצע בדיקה. הוא ישלח ביד בר קמצא קורבן מיוחד מאת הקיסר, אם היהודים יקריבו אותו סימן שהם לא מרדו בקיסר ואם יסרבו להקריב סימן שהמרד החל. הלך בר קמצא והפיל מום בקורבן, כך שלפי ההלכה יהיה אסור להקריב את קרבן הקיסר.

חכמים שהבינו בדיוק מה קורה רצו להקריב את אותו קורבן משום "שלום מלכות" אבל קם חכם אחד רבי זכריה בן אבקולס שמו וצעק "יאמרו בעלי מומין קרבין על גבי המזבח" הציעו חכמים להרוג את בר קמצא שלא ילך וילשין צעק רבי זכריה בן אבקולס "יאמרו מטיל מום בקודשים יהרג" וכך קרבן הקיסר לא הוקרב, בר קמצא לא חוסל, והלך והלשין לרומאים.

מסיימת הגמרא ואומרת "אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו". התנהלותו הדקדקנית של רבי זכריה בן אבקולס אשמה בחורבן יותר מאשר מעשה "קמצא ובר קמצא".

לפי יותר מעשרים שנה הביאו עליו פרס ורבין את הסכם אוסלו הארור, בהסכם אוסלו בניגוד לכל ניסיונות המו"מ הקודמים היה חידוש גדול. נערי פרס הבינו שלא ניתן לגשר על הפערים בין ישראל לפלסטינאים לכן הציעו רעיון מהפכני. בואו נעזוב כרגע את  הסוגיות הקשות, גבולות, פליטים, ירושלים. את הנקודות האלו נשאיר לסוף תהליך השלום. בואו נלך להסכמי ביניים. הסכמי הביניים כללו נסיגה ישראלית והקמת הרשעות הפלסטינאית אבל השאירו את   הסוגיות הקשות פתוחות. כמובן שהפיצוץ הבלתי נמנע הגיע ברגע שנגמרה הנסיגה הישראלית וההמשך ידוע.

כל העולם מבין שליבת הסכסוך ביננו לבין הערבים היא ירושלים וליבה של ירושלים הוא הר הבית. זאת הסיבה שטראמפ בשביל להראות את תמיכתו החד משמעית בישראל הכיר סוף סוף בירושלים כבירת ישראל. זאת הסיבה שהערבים מוחים בכל העולם נגד הכרזה זאת וזאת בדיוק הסיבה מדוע הערבים נאחזים בכל כוחם במאחז היחיד שיש להם בירושלים - בהר הבית.

לא מדויק. בשנים האחרונות התרופפה האחיזה של הערבים בהר הבית. פעילות ענפה ואינטנסיבית של פעילים רבים הצליחה להחזיר יהודים רבים להר הבית, בעקבות היהודים באו גם הממשלה והמשטרה ובתקופה האחרונה לראשונה מאז מלחמת ששת הימים רואים שיפור ניכר במצב הריבונות הישראלית בהר הבית. הערבים מתרגשים מכל יהודי שעולה להר הבית, הם עוקבים בדריכות אחרי מספר העולים. מחאות נמרצות נשלחות מארמון המלך עבדאללה לירושלים. והערבים אומרים תחת כל בימה שהם מאבדים את אחיזתם בהר הבית. הכל בזכות עליות היהודים.

וכאז כן היום ארגון בשם "מורא-מקדש" החל בקמפיין אינטנסיבי נגד העליה להר הבית, נגד העולים להר הבית במצוות רבותיהם. ונגד הרבנים עצמם שעולים. מאות רבני ישראל בראשם גם גדול הפוסקים בדורנו הרב דב ליאור. אילו לא היה ארגון זה שייך לישיבה ידועה בפלגנותה היינו בטוחים שקמפיין זה ממומן בידי הקרן החדשה לישראל...

נושא העליה להר הבית נתון במחלוקת הלכתית עזה. אין ספק שיש טעמים  טובים לשני הצדדים, גם לצד האוסר וגם לצד המתיר. לאסור, כידוע, כל אחד יכול. אבל גם האוסרים מודים שיש למתירים על מי לסמוך. וכך גם מורה להוראה הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שליט"א. הוא אומנם אינו מתיר  לעלות, אבל מורה שוב ושוב למי שרבו מתיר לעלות לשמוע ולציית.

אם בימים רגיל דיון תורני בשאלה האם מותר לעלות להר הבית הוא דבר חשוב ומבורך, ברור שבשעה המאבק על ירושלים נמצא על הפרק קמפיין כזה משרת את אויבנו.

הייתי במספר דיונים בועדת הפנים של הכנסת, בנושא הר הבית, תמיד כאשר עלה נושא תפילת יהודים (האסור לפי נהלי הסטטוס קוו הארורים) קמו חברי כנסת הערבים וצעקו עלינו "הר הבית הוא שלנו. אין לכם מה לחפש בהר הבית, הרבנים שלכם בעצמם מודים בזה ואוסרים עליכם להכנס לשם".

הפעלת עשרות מתנדבים בימי החנוכה העומדים ברחבי ירושלים ומחלקים עשרות אלפי עלוני "מורא-מקדש" בהם מדרבנים את הציבור להמנע מעליה להר הבית, דווקא בימים האלו בהם ירושלים נמצאת במוקד המאבק ביננו לבין הערבים, היא סיוע לאויב במלחמה, לא פחות.

יש באנגלית ביטוי שהולם את פעילות ארגון מורא מקדש useful idiots בעברית אפשר לומר "ענוותנים"

ענוותנים בשרות האויב