ליישב את הכעס

הרב חגי לונדין , ב' בטבת תשע"ח

הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין
צילום: עצמי

על הפסוק 'ויגש אליו יהודה' דורשים חכמים שיהודה ניגש אל יוסף בכעס גדול ו'דיבר אליו קשות', עד כדי כך שיוסף חשש שיהודה יחריב את כל ארץ מצרים ולכן התגלה לאחים. כעס הוא כוח חזק מאד בנפש האנושית.

הכעס מגיע מנקודה נכונה - אדם חש שנעשה אתו חוסר צדק והוא מתקומם נגדו. בספר יצירה נאמר שחודש טבת הוא חודש שעלול מאד לכעס מפני שהוא נמצא באמצע החורף, בשיא ההתמודדות של האדם עם קשיי החיים.

ולפעמים אדם מרגיש שהמיצרים סוגרים עליו, מה שמביא לתסכול ולכעס. לא פעם מי שעלול לכעוס ולמחות כנגד חוסר הצדק שקיים בעולם הוא דווקא יהודה, משיח בן דוד. כוח ההנהגה הרוחנית של עם ישראל ששואף לשלמות ומתקשה לסבול את הקטנוניות שבחיים.

ולעתים דווקא יוסף שעוסק בהנהגה המעשית, שיורד לפרקטיקה ולניהול הכלכלי של העולם משלים את יהודה ויודע ליישב את כעסו: מראה לו כיצד העולם הזה, על כל הבעייתיות שבו, מסוגל אט אט להתנהל נכון ולהשתחרר מהכעס. לכן גם בהפטרה שלנו מדובר על 'עץ אפרים' (יוסף) ו'עץ יהודה' שמשתלבים לעץ אחד.

החזון והמימוש, האידאל הטהור והמציאות היומיומית - יחדיו מיישבים את הכעס ונותנים לנו לנהל נכון את ימי החורף.



טוען....