לקחי ירושלים

עו"ד אליקים העצני , ז' בטבת תשע"ח

צילום: Flash 90

אצלנו חיי המדף של חדשה קצרים להחריד. שתי הפגנות הספיקו להשכיח את הדיון על ירושלים, והוא לא מוצה.

מי שהשלה את עצמו שחידוש הממלכתיות היהודית בארץ ישראל יביא נורמליזציה למצב היהודים בעולם, שיתייחסו אלינו סוף סוף כמו לכל עם אחר – טעה בגדול. אחרי 70 שנות עצמאות האנטישמיות, למשל, עולה ופורחת, וכעת - ירושלים. כאן, אנחנו כל כך התרגלנו לפתולוגיה האנטישמית, שלא עלה על דעתנו להציג ל- 128 המדינות שהצביעו נגדנו שאלה פשוטה: אם ירושלים כל כך מיוחדת שלא מגיע למי שמחזיק בה שתהיה שלו כמו שלונדון היא אנגלית או ברלין גרמנית – מדוע שתקתם בכל אלפי השנים ששלטו בה עמים אחרים? מדוע כיבוש תורכי או ירדני היה כשר בעיניכם ורק עם שלטון יהודי אינכם יכולים להשלים?

ושמא גם אנחנו היהודים אשמים באנומליה הזאת, בגלל ניסיונותינו הבלתי פוסקים להוכיח זכויות היסטוריות ולהציג את כל הנפלאות שתרמנו לעיר - במקום להתנהג כמו ממלוכים: היתה מלחמה? ניצחנו? חלס! אבל אנחנו איננו ממלוכים, וכל כמה שמדינת ישראל בכל ביצועיה לא תהיה סיפור הצלחה - אם תכלית קיומה היא להיות ככל הגויים ולהיפטר מנבואת "עם לבדד ישכון", הרי שבזאת נכשלנו. מפני שלא ירושלים העיר היא הקוץ בעיניים שלהם, כי אם היותה של העיר - יהודית, נגד זה מתקומם האו"ם. העם, העם היהודי, הוא הבעיה שלהם, ומי שמתעלם מן האמת הזאת טומן את ראשו בחול.



טוען....

הרצל חשב, שהמדינה תנקז אליה את כל היהודים ש"מיותרים" בעולם, ואחרי כן לא תהיה עוד אנטישמיות. במציאות – כינוס היהודים למקום אחד רק ריכז לשם את השנאה. היום, ישמעאל מפרגן את ירושלים לעשיו ועשיו מפרגן אותה לישמעאל, אבל איש מהם אינו מפרגן אותה לישראל. כך זה היה מעולם וההצבעה באו"ם מראה, שדבר לא השתנה.

 אם נבדוק, מי הן הארצות שהצביעו נגד ירושלים כבירת ישראל, נמצא שהן לא הצביעו בעד ירושלים אחרת כלשהיא, הם הצביעו אך ורק נגד - נגד העם היהודי כשליט בירושלים, וזה מכניס מעט אמת, בעיקר אל תוך חשבונותינו עם האירופאים. לתשומת ליבם המיוחדת של היורדים לברלין, למשל, שקצרה דעתם מהבין שלא רק מחיר ה-מילקי עומד בינינו לבין הגרמנים.

איזו הזדמנות פז היתה להם לכפר ולו על שמץ מאוקיינוס הכאבים שגרמו לעם היהודי ע"י אקט פשוט, סמלי בעצם, של הכרה בירושלים כבירת ישראל? אם אמריקה, שלא חטאה כלפי היהודים כלום, יכלה לעשות זאת, מדוע גרמניה לא? את התשובה נותנת, למשל, העיתונות הגרמנית שרוחצת בשקיקה עצומה בעוולות שמדינת היהודים מעוללת לערבים, שכביכול אינן רחוקות כל כך מפשעי גרמניה נגד היהודים. גרמניה היא גם זאת שאימצה אל ליבה את כינון המדינה הפלסטינית יותר מכל האחרים, כאלו אינה יודעת, אויבתה של מי תהיה המדינה הזאת.

ומה בדבר שאר ארצות אירופה?

מעט מאוד אנשים יודעים היום את עוצמת היצירתיות וההתמסרות שהשקיעו יהודים בארצות כמו צרפת, אוסטריה, הולנד, גרמניה, איטליה, הבלקנים, רוסיה, פולין, הונגריה ועוד ועוד. קשה לדמיין איך כל אלה היו נראים היום ללא תרומת הגניוס היהודי – מהמדעים ועד לאופנה, מהתעשייה הכבדה ועד לתיאטרון ולקולנוע, מהמוסיקה והספרות ועד לרפואה ולפוליטיקה, וגם – במלחמות, בשדות הקטל. אירופה נהנית עד היום ממה שהעניקו לה יהודיה, שאת מרביתם רצחה או גרשה.

והנה, כאשר נפלה לידיה ההזדמנות לומר תודה קטנה בצורת הכרה בירושלים יהודית, שלא היתה עולה לה כלום, צצה שוב השנאה הישנה: אף לא מדינה אירופית אחת הצביעה בעדנו! הם ידעו היטב על הקשר שלנו לירושלים - למשל, כשהמציאו את קריאת הגידוף "הפ-הפ" שהעליבה את הרצל וליוותה פוגרומים בגרמניה, שפירושה: "הירוזולימה אסט פרדיטה!" - ירושלים אבודה!

חייבים אנו להזהיר את הנוער שלנו, שגדל בחממה חופשית מן הווירוס האנטישמי, שמאחורי הנימוסים המגוהצים והחיוכים המלאכותיים באירופה אורבת להם השנאה הישנה, והיא שנטפה מכל אצבע שהורמה נגדנו באו"ם.

המרצח ערפאת נהג להזכיר לעולם שוב ושוב את "סופרוניוס", הנה למה: הבישוף סופרוניוס התעקש, שהסכם הכניעה של ירושלים לכובש הערבי עומר אל ח'טאב ( 638 ) יכלול בצד ההתחייבות שלא לפגוע לרעה בתושבי 'איליה' (השם הנוצרי של ירושלים) גם את המשפט הזה: "שום יהודי לא יגור עימם בירושלים". האם זה מה שהיה בראשו של 'הפרטנר' כשעמד ליד רבין ופרס על במת פרס ה-נובל באוסלו? תזכורת מסופרוניוס קבלנו זה עתה באו"ם, שם הצביעו נגד ירושלים יהודית - גם עשיו וגם ישמעאל כשהם מחוברים ביחד.

בכ'ט בנובמבר רקדנו, ובצדק, למרות הביתור האכזרי של הארץ הקרוי "גבולות '47" ובתוכו הוצאתה של ירושלים אל מחוץ לכל גבול ע"י הגדרתה כ-"גוף נפרד" שפירושו מסירתה לכל אחד ולאף אחד, ובלבד שלא תהיה ליהודים. השנאה הזאת אינה רציונלית, ולכן אי אפשר לתקשר אתה. וזו גם תמצית הציונות – להפנות להם את הגב ולהתרכז בבנייה של עוד ועוד בתים, בתי יהודים. כי גם לאחר שהיינו למדינה ונעשינו חברים "במשפחת העמים", עדיין נשארנו 'עם לבדד ישכון', ולא מומלץ לאף יהודי לשכוח זאת.

באותה ההזדמנות, באו"ם, קיבלנו גם תזכורת טרייה מן האשליה האחרונה – 'הברית האזורית' החדשה עם סעודיה, ירדן, מצרים וכאלה, שאותם מנסה נתניהו להזמין לוועידה בה יסכימו ביחד על ה'דיל' המפורסם של טראמפ. נתניהו, שהוזהר מפני 'אינוס קבוצתי' מידי הידידים החדשים האלה, מונחת לפניו כעת הצבעתם בעניין ירושלים. ואם יאמרו לו שלא היתה להם ברירה, כי אחרת ההמונים שלהם היו בולעים אותם חיים, אף אנחנו נשיב : היא הנותנת!