נתינה וסולידריות חברתית

בעקבות תקופת מבחני הקבלה למוסדות החינוך: נתינה וסולידריות חברתית הם גם מקצוע ליבה!

אבינועם הרש , ח' בטבת תשע"ח

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

ובכן, זה מתחיל: מתקפת מודעות המוסדות שמבטיחות לתלמידים את ההכנה הטובה ביותר לחיים תוך טיפוח ומימוש כישרונותיהם דרך מסלולי המגמות היוקרתיות שיעניקו להם בסופו של דבר את הבגרות הטובה ביותר בדרך לאוניברסיטה ולבחירת המקצוע שיבטיח את עתידם הכלכלי ואמרו אמן. 

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, המלכים הבלתי מעורערים של מבחני הקבלה אלו התלמידים ששולטים במתמטיקה, אנגלית, לשון, גמרא ומחשבים. כולם רוצים אותם.

אם הם לא יפלטו שטויות באופן קולוסאלי בראיון האישי ויצאו במבחני האישיות כסוציומטים גמורים בעלי הפרעה נרקסיסטית ככל הנראה מקומם מובטח מהסיבה הפשוטה:

אפשר לתרגם את הכישורים הייחודים שלהם לציונים שאותם אפשר לתרגם למדדי מיצב שמעניקים בכל שנה מאבקת הכוכבים שלהם למיתוג המוסד, מצוינותו ויוקרתו. 

ומה לגבי תלמידים שדווקא גרועים במקצועות הללו אבל יש להם נפש של אומן, או משורר, או סופר, או דמיון נהדר?

ומה לגבי תלמידים שמשוגעים על חיות או מתנדבים במד"א או פריקים של נתינה חברתית וחסד אמיתי כמו גם כאלו שמשוגעים על הסניף והחניכים שלהם?

איך נוכל לתרגם את הכישורים הייחודים שלהם למשהו מעשי ביד שיקנה להם נקודות זכות בראיון הקבלה למוסד?

ואם נחדד את השאלה: 

נניח יש למוסד מקום קבלה אחד פנוי ובו הם צריכים להחליט האם לקבל תלמיד בכיתה ז' שלא מעורב חברתית ומעולם לא התנדב לאף עמותה או ארגון אולם מדובר בנער מבריק שמציג עשיריות במתמטיקה אנגלית מדעים ושאר מקצועות הליבה לעומת תלמיד בינוני לגמרי, שמתנדב קבוע במיזם חברתי או ידוע בנתינתו הגדולה? 

מי מבניהם הולך להתקבל? 

האם מנגנון הקבלה הנוכחי של המוסדות יודע כיום לתרגם לנקודות זכות בשקלול הקבלה הכללי תכונות כגון סולידריות חברתית, מעוף, נתינה, יוזמה, הענקה ושאר החומרים שנמצאים במרכיבי האישיות של האנשים הגדולים בהיסטוריה האנושית, אלו שחלקם אפילו לא הצליחו לסיים כמו שצריך בגרות במתמטיקה לשון ומדעים?

*

אז מה עושים?

ובכן, בוודאי שיש גדולים וחכמים ממני ששוקדים ומודעים לעניין ובכל זאת הייתי מציע להכניס את רכיב ההתנדבות החברותית והנתינה לחברה כחלק מובנה בשקלול הקבלה הכללי למוסדות.

חלק שאינו נופל ממקצועות הליבה אלא קיים ועומד בפני עצמו ומעניק נקודות זכות רבות לתלמידים, בדיוק על אותו עיקרון של  ה'תעודת בגרות החברתית'.

כך נוכל להבטיח שגם התלמידים הנותנים, שחלשים יותר בציונים, יוכלו להביא את כישורים הייחודיים שלהם שכולנו כל כך מעריכים ומחנכים את בנינו לאורם, לידי ביטוי ומימוש מעשי בשקלול הקבלה הכללי.

כך גם נדע שאנחנו לא מחנכים רק טכנוקרטים בעלי פוטנציאל להצלחה מוכחת במתמטיקה ואנגלית

אלא גם או בעיקר, בני אדם.