חוק יסוד: נשיא המדינה תשכ"ד-1964, בסעיף 11, מגדיר באופן מדויק את סמכויות הנשיא ותפקידיו. לא מצאתי בחוק שיש לנשיא תפקיד של מבקר חברתי ומי שמעודד אזרחים לצאת להפגנות למען מטרה כזו או אחרת.
כדאי מאוד שאת התפקיד הזה ישאיר הנשיא לאלדד יניב וחבורתו. היה בישראל נשיא שניהל מדיניות חוץ פרטית, ועכשו מתברר שיש נשיא שמבקש לנהל מדיניות פנים מבלי שהוסמך או נבחר לכך.
כל נשיא, מימין או משמאל, שיורד לתוך השדה הפוליטי, פוגע במוסד הנשיאות, מייתר אותו ומצדיק את אלה שטוענים שמדובר בבזבוז כספי ציבור. במיוחד לעת הזו, שבה נדרשים תקציבים נכבדים לסל הבריאות, לסיוע לנכים ולעידוד זוגות צעירים.
כל בר דעת הגון, שאינו שבוי בידי תקשורת עוינת ומוטה, יודע שההפגנות בפתח תקווה ובתל אביב שמהן מתלהב כבוד הנשיא אינן מאבק בשחיתות השלטונית. גם מובילי המאבק רחוקים מלהיות דוגמא אישית ליושרה ולנקיון כפיים. ההפגנות נועדו למטרה אחת ויחידה, להפיל את שלטון הימין מבלי צורך לקיים בחירות.
ההפגנות מובלות על ידי השמאל, מסיתות לפגיעה בחיי אדם באמצעות גיליוטינה, מנסות להמאיס את ההנהגה הנבחרת, ונושאות שלטים המעודדים את החרם על מדינת ישראל ו"די לציונות". לכך כמובן יש לצרף את המיצג "האמנותי", שבו נראה חבל כרוך על ראשו של בנימין נתניהו. אם יש דוגמא לפעילות אנטי דמוקרטית בעליל, חתרנית ומהפכנית, ההפגנות הם ביטוי מובהק לכך. לאור זאת לא ניתן להבין את העידוד והרוח הגבית שנשיא המדינה נותן להפגנות הרחוב הללו. אם הנשיא היה באמת מודאג ממצבה של הדמוקרטיה הישראלית היה עליו לקרוא למפגינים לכבד את ההליכים הדמוקרטיים ולא לעקוף אותם באמצעות הטענה שהמשטרה שלהם, התקשורת שלהם, הבג"ץ שלהם ולכן הם ינצחו.
צר לי מאוד שנשיא המדינה נסחף אחר תועמלנים מקצועיים, תוך שהוא מתעלם ממהות הדמוקרטיה, שבבסיסה קבלת החלטות על ידי הנהגה שנבחרה על ידי העם בבחירות חופשיות. גם הכנסת והממשלה מהווים עמודי תווך בדמוקרטיה, לא רק בית המשפט. כאשר הכנסת והממשלה מנסים להגן על זכותם ועל חובתם להנהיג, מול בית משפט שפוגע בסמכותם, גם זה מאבק כדי להבטיח שישראל תהיה דמוקרטיה.
חבל מאד שהנשיא נתן תוקף לטענה המופרכת שביקורת על ביהמ"ש מהווה ביטוי לפשיזם, ופגיעה בכנסת ובממשלה היא הגנה על מעוזי הדמוקרטיה. אין זה ראוי שהנשיא יצרף את קולו למקהלת זמרי הרחוב של השמאל, את המחיר ישלם בסוף הדרך מוסד הנשיאות וחבל.
באדיבות "ישראל היום"