הכל מתחיל בחינוך

רועי וולף , י"א בטבת תשע"ח

רועי וולף
רועי וולף
ערוץ 7

בימים האחרונים שוב חוזה הציבור הישראלי כולו, ותושבי ירושלים בפרט בסיבוב קרבות מספר מי-יודע - כמה בין שר האוצר כחלון לראש העיר ברקת. קרב שמגיע, איך לא, אחרי ההכרזה ההיסטורית של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל.

מי צודק במאבק? הדעות חלוקות: האם זהו משרד האוצר, שטוען שיש בעיה ניהולית בחלוקת תקציבה של העיר על ידי קברניטי העירייה, או שמא הצדק דווקא עם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, שטוען כי חולייה של העיר נובעים עקב תקצוב חסר של בירת ישראל.

בעיותיה של ירושלים רבות מספור, ובכללן בעיית ההגירה שלילית ואי-היכולת להביא מפעלים, חברות ועסקים חדשים שימציאו מקומות עבודה חדשים לתושבי העיר. אבל יש בעיה שעליה מדברים פחות והיא זוכה לפרסום בהיקפים צנועים יותר, חרף העובדה שהיא הבעיה בה' הידיעה, ולאי-הטיפול בה קיימת תרומה שלילית למצבה ההולך ומידרדר של העיר: בעיית החינוך בעיר ירושלים.

לא רבים יודעים, אבל מצבה הגרוע של מערכת החינוך בירושלים אינו רק נחלת מזרח בעיר. אחוז הזכאות לבגרות בירושלים "רואה" את הממוצע הארצי הרחק מלמטה, שיעורי הגיוס לצה"ל עומדים על פחות מ-40% וכ-38% מתלמידי בתי הספר היסודיים בעיר הם ערבים – שמקופחים תקציבית. מערכת החינוך במזרח ירושלים סובלת מהזנחה של המדינה, מצפיפות גבוהה יותר, ממחסור בכיתות לימוד ומשיעור נשירה גבוה של תלמידים. רוב התלמידים במזרח ירושלים לומדים על פי חומרי הלימוד הפלסטיניים, ונבחנים בבגרות פלסטינית ולא במבחני הבגרות הישראליים.  

מה היה קורה אם היתה כאן חשיבה לטווח ארוך ומרבית ההקצאה היתה מופנית לתקציב החינוך בעיר? אולי בעוד עשר שנים היינו רואים ירושלים אחרת: משכילה יותר, אלימה פחות, השתלבות גדולה יותר בשוק העבודה הן במגזר היהודי ובעיקר במגזר הערבי, גיוס בהיקפים גדולים יותר לצה"ל ולשירות לאומי. ידוע שככל שההשכלה גבוהה יותר כך גדל הסיכוי למציאת תעסוקה ולמשכורת גבוהה יותר, כך שלטיפול שורש בבעיית החינוך תהיינה השלכות חיוביות גם באשר לבעיותיה הנוספות של העיר.

ומי באמת יכול לחולל שינוי בתקציב החינוך של ירושלים? למרבה הפלא לא ראש העיר ולאו דווקא שר האוצר, אלא ועדת הכספים של כנסת ישראל.

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת יכול להשפיע על תקציב החינוך בעיר יותר מאשר השר עצמו. גם לחבר כנסת החבר בוועדת הכספים של הכנסת (אף אם הוא מהאופוזיציה) יש כח אדיר ויכולת לנתב כספים לטובת העיר ירושלים.

רוב רובו של תקציב החינוך הוא תקציב קשיח, שלא ניתן לשינוי (משכורות בעיקר). השינוי הגדול שנעשה בתקציב העיר מדי שנה, בסכומים של מיליארדים, מגיע מתוך ועדת הכספים. במצב הנוכחי, מנגנון ההעברות התקציביות מהווה פרצה ומציב אתגר משמעותי לשחקנים בזירת המדיניות ברמות השונות.

אותה פרצה צריכה לשמש את חברי הכנסת מכל סיעות הבית, כולל הרשימה המשותפת, לפעול לכך שיועבר תקציב ייחודי לטובת החינוך בירושלים. אם נעלה את החינוך בירושלים לראש שמחתנו וסדר יומנו, נקצור את פירות ההשקעה בעתיד לבוא.