יוסף סיכן עצמו כדי לא לעשות שיימינג לאחיו

הרב אפרים זלמנוביץ'' , י"ד בטבת תשע"ח

הרב זלמנוביץ'
הרב זלמנוביץ'
באדיבות המצולם

בדין זה אין הבדל, אם הנפגע מכהן כראש הממשלה או כמנקה השירותים, אם הוא חף מכל פשע או רוצח ואנס - שיימינג הוא שיינמינג.

לו יוסף הצדיק היה חי בימינו, הוא היה יוצא למלחמת חורמה נגד כל המתיר לעצמו לעשות שיימינג לשני, ואין זה חשוב כלל אם השיימינג נועד לקדם חקירה משטרתית או נעשה בטענה שאין לפגוע חלילה בחופש הביטוי. אם כסיוע ללוחמה נגד השחיתות או אפילו נעשה כשירות לפוליטיקאים המבקשים להפיל את השלטון שלא באמצעות הקלפי או כל תירוץ אחר.

ידע כל המעלה חשדות פליליים או מוסריים נגד שכנו או חברו, חייל או אזרח, יהודי או ערבי כדי לביישו או להשפילו, המכונה בפי העם - כעושה "שיימינג"  לאחר – חל עליו דין מצורע ויש להרחיקו מהחברה בחרם ונידוי. אין כל הבדל אם עושים שיימינג לראש הממשלה או לזוטר שבין עובדי הציבור. לחף מכל פשע או לרוצח ואנס. שיימינג הוא שיימינג וכל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, לכן, יש להוסיף לחוק כבוד האדם וחירותו, תקנות מחמירות להסרת השיימינג מהחברה הישראלית.

יוסף הצדיק עומד כמשנה למלך מצרים מול אחיו והם לא הכירוהו. מספרת התורה "ויגש אליו יהודה ויאמר. ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני ואל ייחר אפך, כי כמוך כפרעה" (בראשית מ"ד). יהודה שוטח לפניו צערו של אביו מאז נעלמו עקבותיו של יוסף. ויוסף מעביר לנגד עיניו 22 שנות נדודים וסבל, החל מניסיון אחיו להרוג אותו נפש ומכירתו לישמעאלים, ועד עת ישב על כס המשנה למלך. "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו... ויאמר יוסף אל אחיו: אני יוסף! העוד אבי חי? ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" (שם).

מפרש רש"י שם על הפסוק: "הוציאו כל איש מעלי". יוסף לא היה יכול לסבול שיהיו המצרים נצבים עליו ושומעים שאחיו מתביישים בהתוועדו להם". אין ספק, זהו רגע מבהיל ומביך כאחד. האחים שביקשו להרוג את אחיהם הקטון יוסף ואף רימו את אביהם ועודדוהו לחשוב כי טרוף טורף יוסף. הביאו לפניו את  כתונת יוסף כשהיא טבולה בדם. 22 שנים התייסר האב בהאמינו כי אכן טרוף טורף יוסף. גם על יוסף נפל פחד במיוחד ביודעו את כוחם. הוא זכר איך שניים מהם לבדם, הרגו כל איש מבני שכם. זכר איך ניסו להרגו נפש עד שבאו ראובן ויהודה והוא ניצל ממות בטוח. הצילו אותו ומכרו אותו לעבד. הרי לו רצו, יכלו האחים להרגו נפש גם עתה. מי יעכב בעדם. בכל אופן, נטל יוסף סיכון, נותר לבדו בחדר מולם, ובלבד שלא לביישם. סיכן עצמו ולא עשה שיימינג לאחיו.

"ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" רבי אליעזר בשעה שהגיע לפסוק זה בכה ואמר "ומה תוכחה של בשר ודם.... תוכחה של הקב"ה על אחת כמה וכמה" (חגיגה ד' ב'). אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. ואם התוכחה הייתה ברבים על אחת כמה וכמה רבה הבושה.

הרמב"ן שם מפרש שיוסף לא רצה לעשות שיימינג לכל בית יעקוב, מחשש שהשיימינג יוריד את יוקרתם מטה מטה. יוסף חשש שמא עבדי פרעה יאמרו עליהם: אלו אנשים בוגדים. בגדו באחיהם ובאביהם והם עלולים לבגוד גם בפרעה ובמצרים. יוסף חשש שהשיימינג הזה יחסל את כל האמון שנתנו המצרים ביוסף ומעמדו ירד עד כדי גירושו וגירוש כל בני ישראל ממצרים.

למצרים היה קשה להמליך עליהם נתין זר, ועוד אחד היושב בבית האסורים. ומה רבה הייתה השמחה במצרים ובבית פרעה, בשעה שגילו את משפחת יוסף, משפחה אצילה, ובראשה איש האלוהים, באים לגור בארצם. ובאמת, ויברך יעקוב אבינו את המצרים ומיד פסק הרעב. שנות הרעב היו אמורים להימשך שבע שנים ותפילת יעקוב קיצרה את שנות האסון בחמש שנים. יוסף חשש שאם יתפרסמו עלילות האחים בו, אופן וסיבת התגלגלותו מצרימה, תרד יוקרת משפחת בית יעקוב, ויחששו לגורלם במצרים. וגם אותו יורידו מגדולתו.

 יוסף מעמיד עצמו בסכנת נפשות ובלבד חלילה לו מלפרסם קלון אחיו ברבים ולביישם בקרב הגויים. חשש להתפרצות אנטישמית ראשונה בהיסטוריה. גם אחרי מות יעקוב מספרת לנו התורה שם "ויאמרו: לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו. ויצוו אל יוסף לאמר: אביך ציווה לפני מותו לאמר: כה תאמרו ליוסף: אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך, ועתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביך. ויבך יוסף בדברם אליו, ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים. ויאמר אליהם יוסף: אל תיראו התחת אלוהים אני. אתם חשבתם עלי רעה . אלוהים חשבה לטובה למען עשוה כיום הזה להחיות עם רב" (שם).

לא יתכן, במאה העשרים ואחד, שכל אחד יוכל עם לחיצת כפתור להעליב לבייש ולפגוע בשני ולא יענש. אם חלילה החברה הישראלית לא תטפל במחלה ארורה זו, היא לא תוכל להתקיים. אחדותנו היא היא הערובה לביטחוננו. לא בכדי כתב בעל המדרש תנחומא: אם כל ישראל מאוחדים בלב ונפש, אפילו כולם עובדי עבודה זרה אין שום כח בעולם היכול להם. זכור נזכור! בני ישראל יצאו פעמיים לגלות; גלות מצרים באה להם כתוצאה משנאת האחים כלפי יוסף. והגלות האחרונה באה כתוצאה ממלחמת האחים הורקנוס ואריסטובולוס בני שלומציון המלכה אשת ינאי המלך החשמונאי על רסן השלטון עד שישראל איבדה עצמאותה לרומי ולבסוף אף ירדה לגלות שארכה כאלפיים שנים עד ימינו אנו ממש. שיימינג עלול לגרום לחורבן בית שלישי חלילה.

המשנה (אבות פ"ה) מגלה לנו "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו. באבות דרבי נתן (פמ"א) מובא "הווי אוהב את השמים, ירא מן השמים, חרד ושש מכל המצוות. ואם עשית לחברך רעה קימעא - יהא בעיניך הרבה; ואם עשית לחברך טובה הרבה - יהא בעיניך יהא בעיניך מעט. ואם עשה לך חברך טובה קמעא, יהא בעיניך הרבה; ואם עשה לך רעה רבה – יהא בעיניך קמעא". כיום נראה המצב הפוך; בעולם הדמוקרטי כביכול, לכל אחד יש את הזכות לבקר את רעהו. להטיל בו רשף וכל המרבה להכפיש את רעהו ידו על העליונה. כך לא בונים חברה אחידה ומאוחדת צודקת ושוויונית.