כשהסולידריות החברתית דיממה למוות

אבינועם הרש , ט"ו בטבת תשע"ח

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

לפני יותר מעשר שנים רעשה הארץ כאשר אופנוען בשם משה-חי ישראלי נהרג בתאונה שתועדה באזור, כשמצלמת הרחוב מראה איך אנשים חולפים על פניו ואף אחד לא מגיש עזרה.

משל האופנוען נהפך לשקוף וחייו ככל הנראה לא מספיק חשובים בכדי להסיט את עוברי האורח מדהירתם לעבר מטרתם תהיה אשר תהיה.

הסרטון שנהפך לויראלי, עורר הדים רבים וגרם לחישוב מסלול מחדש בקרב ישראלים רבים ששאלו בקול: הלסדום היינו?

הקור והגשם שירד הערב, הזכירו לי איך לפני שנתיים כיתתי צפתה באחד מהניסויים המפורסמים בעולם אודות אדישות חברתית: ניסוי הילד הקפוא.

בניסוי רואים איך ילד בן 12 עם חולצה קצרה ודקה קופא בקור של מינוס שתי מעלות במנהטן כאשר במשך רבע שעה אף אחד ממאות האנשים שחלפו על פניו לא טרח לעצור, למעט הומלס שהגיש לו את המעיל הקרוע שלו.

לאחר הניסוי שאלתי את הכיתה:

האם הם יכולים להביא דוגמא לאנשים שקופים שאנחנו לא רואים אותם  למרות שהם חיים בינינו ובתוכנו:

מעל עשרה תלמידים ציינו את המנקה.

למחרת הוא הגיע אליי מבוהל עם ארבע קופסאות של מנה חמה, חבילה של שקדים ועוד שקית של מרק פטריות אחת שמספיקה לארבע מנות:

"התלמידים שלך הביאו לי. קח, שלא יחשבו שגנבתי או אמרתי להם משהו"

"זה בסדר" הרגעתי אותו: "הם רק רצו שיהיה לך חורף חם יותר".

"קח חביבי, קח. אני בסדר" אמר: "אבל אם אתה רוצה, המנקה איתי ביחד, היא כן תשמח לקבל".

בסוף היום, כשראיתי את המנקה חוזרת לכפר שלה עם השקית המלאה בקופסאות ושקדי מרק, חשבתי על העולם הקטן שלנו,

ואיזה מדהים זה שהילדים של המנקה קיבלו מרק פטריות ושקדים בגלל כמה חבר'ה צעירים במנהטן שרצו להעיר את העולם ולהפוך אותו לטוב וחם יותר.