עובד ה' מופלא היה הרב אברהם חזן זצ"ל, מחסידי ברסלב בתקופה שלפני כמאה שנה, מחבר הספר העמוק "ביאור הליקוטים".

חכם ופקח עד מאד היה רבי אברהם, אך בענוותנותו כי רבה היה מעלים את עצמו מעיני הבריות. פרוש לחלוטין מתאוות העולם הזה והבליו. כל מעייניו היו נתונים אך ורק לעבודת הבורא. אמנם היה חי בעוני ובדוחק גשמיים, אבל בליבו תבערה פנימית להתקרב לה' ולעובדו בשמחה ובמסירות. קירב יהודים רבים לאבינו שבשמיים והכניסם תחת כנפי השכינה.

בתקופה בה התגורר על אדמת ניכר באוקראינה הטמאה, לא פסקו געגועיו והמיית ליבו לעלות לארצנו הקדושה ולחונן עפרה. אחרי שניסה לעורר את כל החסידים לעזוב את טומאת ארץ העמים ולעלות לארץ ישראל, ניגש לציונו של רבי נחמן מברסלב ובכה בכי גדול, עזב את חבריו הטובים ועלה ארצה. ( בספר "שיח שרפי קודש" מסופר שכל החסידים ששמעו להפצרותיו של רבי אברהם בן רבי נחמן לא להישאר בחו"ל ועלו לארץ, בניהם נשארו בדרך התורה. ואלו שנשארו על אדמת ניכר, רובם לא נשארו בדרך התורה כי תנועת הקומוניסטים סחפה את כולם לאפיקורסות עצומה.)

שמענו מפיו של מו"ר הרי"ל זוסמן זצ"ל ומובא גם במכתביו לרב נריה זצ"ל, שכאן בארצנו הקדושה זכה רבי אברהם ללמוד בתורת הסוד לילות שלמים עם מרן הראי"ה קוק זצ"ל בשהותו ביפו. (מרן הרב זצ"ל גם כתב לו הסכמה נלהבת על ספרו "ביאור הליקוטים", שלצערנו צונזרה ע"י "קנאים" שלא זכו להכיר בגדולת הרב זצ"ל).

דרכו של עולם שהשגרה שוחקת, וגם אם זכית לדבר יקר, אחרי תקופה כבר אינך מכיר בערכו וחשיבותו כבראשונה. אך רבי אברהם לא נתן לשגרה לשחוק אותו, וגם לאחר שנים ארוכות בארצנו הקדושה, כשהיה מהלך על אדמתה, היה קורא בקול ו"מעורר" את עצמו ואומר: "אברום אברום, אתה יודע איפה אתה הולך, אתה יודע על מה אתה דורך? אתה הולך על אדמת ארץ ישראל! אתה דורך על אדמת ארץ ישראל! והגדיל את השמחה על הזכות לנשום אוירה דארץ ישראל.

בפרשת וארא מובא שהקב"ה ענה לתמיהתו של משה רבנו שאמר "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני": "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב". הבטחתי להם הבטחות והם לא ראו את קיומם, ולא התלוננו על המצב  הקשה.רש"י על המקום אומר "אל האבות".

כמה מרגש לקרוא על אבותינו הקדושים סמוך ונראה למקום קבורתם!

כמה עוצמה וברכה יש במערת המכפלה! לפעמים נדמה שהזכות העצומה להיות בארצנו הקדושה ולפקוד את מערת המכפלה היא דבר מובן מאליו. או אז נדמה שכדי לא לתת לשגרה לשחוק אותנו, אולי היה כדאי שנקרא לעצמנו בקול גדול ונאמר: איפה אנחנו דורכים, בארץ ישראל, בחברון, במערת המכפלה! איפה אנחנו הולכים, על אדמת קודש! אשרינו! כדאי לקרוא בספר "אור מנחם" על מאבקם של הרב מנחם ליבמן זצ"ל והרב משה לוינגר זצ"ל ושותפיהם הצדיקים לאפשר תפילה ואחיזת יהודים במערת המכפלה. והלוואי נזכה להבין מעט מן המעט את גודל הזכות שנפלה בחלקנו, וננצל כל רגע אפשרי לשאת עיניים אל ההורים ולפעול ישועות עבור הכלל והפרט.

מוקדש לע"נ הטהורה של הרב רזיאל שבח הי"ד