מלחמה לה' בעמלק או "תשובה ציונית הולמת"

הרב שמעון בן - ציון , כ"ז בטבת תשע"ח

הרב שמעון בן ציון
הרב שמעון בן ציון
צילום: עצמי

כמו בכל הלוויה, גם הפעם, אומרים המספידים – נבנה, ניטע, נסדיר התיישבות. וזו התשובה הציונית ההולמת.

ונהר הדם ממשיך לזרום. יש ואחד מהמלווים בהלוויה הקודמת חסר, כי אותו מלווים בזו הפעם. כך נמשך קו הדם הזה, מאז שבנו לארצנו בפעם השלישית. התנחלנו כאן בפעם הראשונה בימי יהושע בן נון וגלינו מארצנו, ובימי עזרא, נחמיה וזרובבל עלינו ארצה ושוב גלינו. כעת "מאמין הוא העם כולו שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת לפנינו" (אורות, אורות התחיה סעיף כ"ו). אך איך נשמר את תהליך הגאולה, איך נשמור על עמינו ונחלתנו? מה יעצור את שטף הדם של הרוגינו הי"ד, את החרפה הלאומית, וחילול כבוד השם המתלווה לכל דם שנשפך כמים?

לפני תשעים שנה, במאורעות שבין תרפ"ט לתרצ"ו, כתב המשורר הלאומי אורי צבי גרינברג את המילים הבאות על הרצח בשדה שכם!!! ואינך מאמין עד כמה הדברים נכונים לימינו:

"רבותיכם למודכם רמיה, סלף דמות, שיבוש דעת... איך ערך לעץ אם שותלו לא מוכן בחרבו לקטע את יד האויב המקטע ענף. חי לא יגיע החורש היהודי עם שורו לשדה שכם... אם רובו לא ילך לפניו והיוצא כן לחרוש לא ישוב עוד בערב.

נצח המחרשה הוא בנצח החרב, ולא להפך מזה. חוק העולם הוא נכון, אין פיוס אמת עם אויב שאיננו שילם [=נקם] אין שלום מבורך שאיננו שקוי ניצחון, אין קודש כיד החיל האמון עלי קשת ואין גדף [=קללה] מיד שאין כלי זין צמוד בה... בקום אויב על אומה ורגבה ואין חוסן גברות לרהב ולזעף קרבות כל איכר ויוגב וגורש משדה נחלת אבות..."

אורי צבי ממשיך בשיר הקיטרוג והאמונה אך די במה שצוטט עד כה. לא בהסדרת חוות גלעד לבדה ננצח. אכן חשוב מאוד ליישב כל רגב מאדמת קודש בארץ ישראל אבל אנחנו לא בתקופת "חומה ומגדל", "דונם פה ודונם שם", "והיכן שהעז תחרוש שם יעבור הגבול".

אנחנו במדינת ישראל עם צבא גדול וחזק, בחסדי השם. והאויב קם עלינו לכלותינו, ואין דרך אחרת אלא להכריז עליו מלחמה עד רדתה. לא תאורה בכבישים, לא כבישים עוקפים, גם לא תוספת יחידות דיור לבד- עם כל הברכה הגדולה שבהם לא ישיבו את השלום לרחובותינו. כאשר יש מלך ישראל ומדינת ישראל היא המלכות, המצווה המוטלת עלינו היא "להכרית את זרעו של עמלק" לפני שבאים לבנות בית מקדש, קודם מבערים את הרע ומכריתים את האויב. אחר כך מוסיפים אור וטוב ובונים בית לה', ולישראל.

כך מבואר בגמרא בסנהדרין דף כ: וברמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם בהלכה ראשונה.

המאבק איננו רק נגד חוליית המחבלים ימ"ש, אלא כנגד כל המורדים במלכות ישראל- מדינת ישראל בזמן הזה. עד שלא נגרש מכאן רבבות ישמעאלים משני צידי הקו הירוק אשר אינם מקבלים שלטון ישראל- לא ינוח שבט הרשע ליפול על ראשי הצדיקים, כמו שפגע ברב המופלא שכולו רז של אל ושיר שבח לאלוקיו- רזיאל שבח הי"ד. היתומים הרכים כל כך סובלים כי ראשי המדינה והצבא לא אוסרים מלחמת חורמה על אויבינו.

מי שירצה לפנות ולעזוב - יקבל את כל העזרה.  מי שיקבל שלטון ישראל בשלמות ויתנהג בדרכים אנושיות של שבע מצוות בני נח יהיה לו מקום כפרט- בארצנו הקדושה. ומי שירצה להילחם- יקבל כדור בראש.  צה"ל יודע לעשות את המלאכה אם יקבל את הפקודה הנכונה!

אני יודע. אין לנו היום את המנהיגים שיכולים להוביל את עם ישראל לאמת הכואבת אך ההכרחית הזאת. אמת אדומה מדם. אך גם מאירה בתכלת לבן.

אך אני גם יודע שלא תהיה ברירה. מה שלא נעשה מעצמינו יקומו הזדים הפלישתים, ויכריחו אותנו לעשות. ערביי סכנין, אום אל פחם, שכם ועזה יביאו אותנו לרגע האמת. אם נתעשת ונצא משלוות החלום האשלייתי, אל מציאות החיים האמתיים- בזמן, רק נרוויח בסייעתא דשמיא. ואלוקי מערכות ישראל יהיה בעזרינו למען ישראל וארצו הקדושה. "וגיברתים בהשם- ובשמו יתהלכו".