אור במושבותם

הרב דב ביגון , א' בשבט תשע"ח

הרב דב ביגון
הרב דב ביגון
צילום: מרים צחי

"ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים, לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו" – כאשר יש חושך אין רואים איש את אחיו, נוצר נתק בין אדם לחברו. וכאשר לא רואים איש את אחיו ושרויים בחשכה אז החולשה  גדולה כל כך עד ש"לא קמו איש מתחתיו", דהיינו לא יכלו לזקוף קומתם ולשנות את מצבם.

נכון לעכשיו, כאשר אדם אינו מסוגל לראות בעיני רוחו ואינו חש את מצוקתו וסבלו של זולתו, סימן שהוא שרוי בחושך רוחני ונפשי, ולפעמים נדמה לו שאין לו תקומה. התרופה למצבים קשים אלו להדליק נר ועוד נר – ולהרבות באור - אור של אהבה ואמונה, אור של תורה ומצוות ומעשים טובים.

וכשם שכך זה בחיי הפרט – כך גם בחיי האומה – ישנם מצבים של חשכה והסתר פנים. כאשר איש לא רואה ולא חש את רעהו – כאשר המבדיל והמפריד לכאורה מתבלט בעוד שהמאחד שביחד מסתתר.

דווקא במיצרים הללו יש להתגבר, להתחזק ולהבליט את המאחד והיחד בישראל. וכשם שבמצרים – בעוד שלמצרים היה חושך ואפלה ו"לכל בני-ישראל היה אור-במושבותם", כך גם אנו נזכה ל"אור חדש על ציון תאיר" ונזכה כולנו יחד לאורו.

מהמצפה לישועה השלמה

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"